פרשנות מצטטת על במדבר ז:מב

נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה הַדָּבָר לָהֶם? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (ספרי במדבר י:כט) שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא נְסִיעָה אַחַת וְיַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם. וְיִתְבָּאֵר עוֹד הַכָּתוּב בְּהָעִיר בְּמַאֲמַר אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתוֹ״. אָכֵן לְצַד שֶׁלֹּא הִבְטִיחַ ה׳ בְּהַבְטָחוֹתָיו לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ אֶלָּא אֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים רצ״ט) וּכְתַבְנוּהוּ לְמַעְלָה (במדבר ז:מב), וּלְצַד שֶׁהָיוּ אָז נוֹסְעִים לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר לְחוֹבָב: ״נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אוֹתוֹ אֶתֵּן״ גַּם כֵּן ״לָכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ יִתֵּן אוֹתוֹ לָנוּ, כִּי יָדַע בִּנְבוּאָה מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנְּטַלְתֶּם מֵעַצְמְכֶם, עַד כָּאן, אַף עַל פִּי כֵן הִסְכִּים ה׳ וּנְתָנָהּ לָהֶם.