פרשנות מצטטת על במדבר ז:פז

שה תמים. שיהיה בלא מום גם שה יקרא כל אחד משני המינים ששם הצאן כוללם וככה שה כשבים ושה עזים (דבר' יד ד), א"ר משה בן עמרם הפרסי, כי השה חיוב פסח מצרים, ובארץ ישראל שה או פר, וראייתו "וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר" (שם טז ב) שהוא פסח דורות ולא דבר נכונה כי כל פסח דורות הוא זכר לפסח מצרים, ואין ראוי לשנות, רק "וזבחת פסח לה' אלהיך צאן חיוב, ובקר לשלמים לאכול בחג מבושל במים וכמוהו, ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך (שב שם יד), אתה חייב, ובנך ובתך רשות, והעד שכתוב בדברי הימים ששחטו יום ארבעה עשר כבשים ופרים, ושם כתוב הכבשים לפסחים, והפרים לשלמים, בשלו אותם בדודים ובסירות רק לבד הצאן בשלו באש כמשפט, א"ר ישועה, כי יש הפרש בין בן שנה, ובין בן שנתו, כי בן שנה עלתה לו שנה ובן שנתו כמשמעו, והנה בקרבן הנשיאים כבש אחד בן שנתו (במד, ז כא), ובאחרונה כתוב, כבשים בני שנה (שם שם כג):

והמכחישים אמרו כי בן שנה איננו כבן שנתו כי בן שנתו עוד אין לו שנה ובן שנה שיש לו שנה תמימה והנה לא קראו בחנוכת המזבח כבש אחד בן שנתו לעולה ובפרשה אחרונה כבשים בני שנה שנים עשר:

מעלה עולה. הספרים חלוקים מין מלא לחסר ויש להכריע שהוא מלא וא"ו דליכא שום חסר בסיפרא רק כי יצמו וגו' וכי יעלו עלה בסימן י"ד וכן נמסר שם ובפרשת נשא: