פרשנות מצטטת על במדבר ח:ה

בחדש השביעי הוא סיון והוא שביעי לכסלו שבו פסקו הגשמים. בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים זה אב שהוא עשירי למרחשון שהתחילו בו הגשמים, כך פרש״‎י, וא״‎ת הרי שנת המבול מעוברת היתה כיצד קים לן מבריאת עולם עד המבול אלף ותרנ״‎ו שנה צא וחשוב שנות המחזורים ותמצא שנת אלף ותרנ״‎ו שלישית למחזור א״‎כ סיון שמיני לכסלו ואב עשתי עשר למרחשון, לפיכך י״‎מ שהמבול התחיל אחר אלף ותרנ״‎ו, ד״‎א מנין אלף ותרנ״‎ו התחיל למנות משנת תוהו ואז היתה שנת המבול פשוטה. ד״‎א שנת המבול לא עלתה במנין שאר השנים זו דברי ר׳‎ יהודה א״‎ל ר׳‎ נחמיה אע״‎פ שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות ובחשבונות.

וישלח את הערב לפי שדרכו לאכול נבלות ואם קלו המים ימצא מתי מבול מושלכים על פני שפת המים. אין להקשות איך שלחו הרי אין אורה בעולם הא ליתא דאע״‎ג דלא שמשו מזלות דהיינו חמה ולבנה וכוכבים ולא ניכר בין יום ובין לילה מיהא אורה הוה וראיה לדבר נראו ראשי ההרים, ועוד איכא דאמרי בב״‎ר ששימשו אלא שלא היה רישומן ניכר, מ״‎מ חז״‎ק היאך היה יודע נח במבול להבחין בין יום ובין לילה.