פרשנות מצטטת על במדבר ח:יח

צא מן התבה אתה ואשתך. והוא לא עשה כן אלא ויצא נח ובניו. פליגי ביה רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר לפי שעבר על ציווי תשמיש נתבזה ונסתרס מדה כנגד מדה, וחד אמר לפי שהוסיף על ציווי זכה הוא ובניו לדבר כדכתיב ויאמר אלקים אל נח ואל בניו לאמר.

שלי היו הבכורות וכו'. פירוש, שאין "כי לי כל בכור" שעדיין הם שלו, שהרי כבר נפדו (לעיל ג, מה-מח), אלא 'שלי היו'. ומה שהוסיף 'בקו הדין', כדי לפרש למה הלוים יותר שלו מכל הנבראים, והלא הכל שלו, אלא בלוים יש דבר אחר בהם, כמו שמפרש. והוסיף 'ולקחתי אותם לי' תחת "הקדשתי אותם לי", כדי להדביק בו (פסוק יח) "ואקח את הלוים" (כ"ה ברא"ם), שהרי כל המקרא לא בא אלא לומר איך באו הלוים במקום הבכורות, לכך צריך להיות 'לקחתי' במקום "הקדשתי", שלא בא הכתוב לומר אלא שהיו מקודם לקוחים אל ה' יתברך, ועכשיו אינם שלו. אבל לומר שמתחלה הקדשתי את הבכורות ועכשיו לקחתי את הלוים – אין זה טעם לו: