פרשנות מצטטת על במדבר טו:ד

לא ילפינן - למימר בעלים אוסרין אלא כדכתיב קרא (תהילים ק״ו:כ״ח) זבחי מתים שנזבח לעבודת כוכבים דבפנים הוא דכתיב (במדבר ט״ו:ד׳) והקריב המקריב דבעלים קרי מקריב אבל בחוץ לא אמרינן הכי:

וכתב הרמב"ן כי מה שאמר והנה דבר השם אליו לאמר, שלא הספיק לגמור והנה בן ביתי עד שבא אליו דבר השם פתאום לא יירשך זה.

סוס ורוכבו. הסוס קשור ברוכב והרוכב קשור בסוס ועולים למרום ויורדים לתהום ואין נפרדים זה מזה, לכך נאמר רמה בים כנגד מה שעולים למרום ולכך נאמר ירה בים כנגד מה שיורדים לתהום. ודרשו רז"ל סוס ורוכבו רמה בים היה הרוכב אומר לסוס אתמול הייתי מושכך לנילוס ולא היית בא אחרי ועכשו אתה מושכני לים, והיה הסוס משיבו רמה בים ראה מה בים רומו של עולם אני רואה בים.

והקריב המקריב - קרבנו בפרשת נסכים כתיב והקריב המקריב קרבנו לה' (במדבר ט״ו:ד׳) אלמא מקריב קרבנו קרי ליה הלכך הוו להו בכלל המקריב לא יחשב:

מנחת נסכים של פרים ואילים - חריבה לגבי מנחת נסכים כבש דכבש הוי שלשה לוגין לעשרון דכתיב בפרשת שלח לך סלת עשרון בלול ברביעית ההין שמן והין שנים עשר לוגין ושל פרים ואילים שני לוגין לעשרון דכתיב בפר בלול בשמן חצי ההין דהיינו ששה לוגין ושלשה עשרונים סלת ובאילים סלת שתי עשרונים בלול בשמן שלישית ההין והיכא דנתערבה מנחת פרים במנחת כבשים התם ודאי לא יקרב משום דנמצאת העבה רכה אבל קומץ דמנחת חוטא דאיערב בקומץ דמנחת נדבה יקרב: