פרשנות מצטטת על במדבר טו:טז

הכל חייבים בציצית כהנים לוים וישראלים גרים נשים ועבדים גרסינן בגמרא וברי"ף ומה שגורס ברי"ף עבדים משוחררים נ"ל שהוא ט"ס דההוא ישראל מעליא הוא ופשיטא וסריכא דלישנא דס"פ ראוהו ב"ד דמסכת ר"ה נקט והתם דוקא משוחררים דאילו עבדים לא דהתם נמי נשים פטורים ומ"מ קשיא לי נמי גירסת גרים דהא נמי פשיטא כדכתיב בפרשת שלח לך תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם וא"ל דגרים היינו גר תושב דאינהו פשיטא דלא מיחייבי כל שאינם בני מצות כלל אלא כשאר בני נח ועוד דלא מקרו גרים סתמא:

וגרך אשר בשעריך על דרך הפשט גר שער לעולם הוא גר תושב שבא לגור בשערי עירנו וקבל עליו שבע מצות בני נח, והוא הנקרא "גר אוכל נבלות" (ע"ז סד:) שאמר בו הכתוב (דברים יד כא) לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. ולכן לא היתה בו המצוה שיאמר "לא תעשה בו מלאכה האזרח והגר", אבל לנו יצוה שלא יעשה מלאכה לצרכינו כקטנים והבהמה, והוא בעצמו אין עליו זאת המצוה, ועושה מלאכה לעצמו בשבת. והכתוב שאמר (שמות כ״ג:י״ב) וינפש בן אמתך והגר, הוא גר צדק שנתיהד וחזר לתורתנו, שצוה אותו בשבת וכן בכל שאר המצות כאשר אמר תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם (במדבר טו טז), ולגר ולאזרח הארץ (שם ט יד):
אבל מצאנו לרבותינו (במכילתא כאן) שדרשו בהפך, אמרו כי וגרך אשר בשעריך על דרך הפשט הוא גר צדק, והוא חייב כמונו בשביתה, וינפש בן אמתך והגר (שמות כ״ג:י״ב) לרבות גר תושב הערל ורצונם שיהיה המוזהר תחלה הגר הנימול שחייב כמונו, והכתוב השני לרבות הערל. ולפיכך הוקש לבהמה, שאמר (שם) למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר, צוונו בשביתת כלם בשוה, שלא יעשו לנו, ויעשו כרצונם לעצמם, וכן יהיו העבד והגר הנזכרים בעשרת הדברות שוים, וחייבים בכל דין השבת כמונו, כמו שאמר (דברים ה יד) למען ינוח עבדך ואמתך כמוך:

משפט כתיב ביה - משפט אחד יהיה לכם ולגר (במדבר ט״ו:ט״ז) ואין משפט פחות מג':