פרשנות מצטטת על במדבר טו:כב

שאם חיסר [אחת] מהן לא עשה כלום - אין לי אלא מתן שבעה דפרכת הוא דעיכבו שהן מתן שבע מעכבין בכל מקום כגון פרה אדומה ובהזאה דמצורע והכי מפ' לה בזבחים בפ' ב"ש (זבחים דף לט.) מנין לרבות במזבח הזהב שאם חיסר פסל אע"ג דשאר ד' מתנות דמזבח החיצון לא מעכבין כדאמרי' בשמעתא קמייתא דסנהדרין (ד' ד:) וכפר וכפר וכפר אפי' ג' מתנות ואפי' ב' ואפי' אחת ת"ל כן יעשה מרבינן כל עשיותיו שיעכבו מרישיה דקרא ועשה לפר (ועשה הא) דרשינן (אלא) לפר לרבות פר יה"כ ובשחיטת קדשים בפרק ב"ש פריך למאי הילכתא אי נימא לעכב פשיטא חוקה כתיב בה ומשני לה התם לשפיכת שירים דלא כתיבי בפר יה"כ ועוד מילי אחרנייתא כאשר עשה לפר לרבות פר כהן משיח שאם חיסר אחת ממתנותיו פסל החטאת לרבות שעירי עבודת כוכבים של ציבור כדכתיב בפרשת שלח לך וכי תשגו וגו' בעבודת כוכבים מדבר ואותן שעירים טעונין הזייה על הפרכת ועל מזבח הזהב דדרשי' בת"כ דהאי חטאת לרבות שעירי עבודת כוכבים:

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר טו:כב) ״כִּי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה הִנֵּה צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן כָּל תרי״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּכֻלָּן, וְדָבָר זֶה הוּא רָחוֹק מִגֶּדֶר הַהַשָּׂגָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת שַׁבָּת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פכ״ה) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה יְתַקְּנוּ פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תִּקּוּן, בָּזֶה יְתֻקְּנוּ פְּגָמֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים? שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר צִוָּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד לָמָּה צִוָּה עָלָיו סָמוּךְ לְמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ עַל תִּקּוּן הֶעָבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, וּבְמִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה הִיא תַּקָּנַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נו:ב) ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח,ב) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.

אחר שזכר הקרבנות הבאים בנדר ונדבה ובאר קצת מהם וקצת דיניהם שב לבאר לזכור הקרבנות הבאים על חטא והחל מהבאים על החטאים היותר עצומים והם אשר יתחייבו על זדונם כרת וכבר למדנו זה ממה שאמר והוא שכבר זכר בכאן בזה החטאת דין מיוחד מיחיד ודין מיוחד אם נעשה מפני העלם דבר מעיני העדה יש לספק בזה המקום על הדם למה מנה שתי מצות בעניין החטאת וידמה שהכל מצוה אחת כי כבר התחיל בכללות נפש כי תחטא ואחר כך ביאר דיניו אם היה החוטא כהן משוח או כל עדת ישראל או נפש אחת מהם. והנראה בעיני שכל זה מצוה אחת לפי העקרים הכוללים שעליהם ונבנתה שרש המנות המצות ובכמו זה תמצא זאת החלוקה במה שאמר בפרשת שלח לך וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה והנה חייב שם לצבור פר כמו שחייב בכאן אלא שהוסיף שם שעיר ותמצא שחייב שם ליחיד עז בת שנתה לחטאת כמו שחייב בכאן שעירה או כשבה ולזה למדנו שהמצות אשר יהיה זה הקרבן עליהם הוא מסוג המצוה הנזכרת בפרש' שלח לך. ואמנם המצוה הנזכרת בפרשת שלח לך היא אשר יתחייבו על זדונה כדת כמו שנתבאר שם באמרו והנפש אשר תעשה ביד רמה וגומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה ולזה יהיה מה שאמר בזה המקום מכל מצו' יי' אשר לא תעשינה במצו' לא תעשה מחייבין על זדונה כרת. ואמנ' נתיחדה מהם הנזכרת בפרש' שלח לך לפי שהיא בע"ז כמו שנבאר שם בג"ה. ומזה המקום יתבאר שלא יתחייבו חטאת על מצות עשה ואע"פ שחייבין על זדונו כרת כמו פסח ומילה שנאמר אשר לא תעשינה מכלל שבלא תעשה הכתוב מדבר וכן לא יתחייבו חטאת על מצות לא תעשה שחייבין על זדונה כרת אם לא היה מעשה כמו המגדף כי הדבור איננו מעה שנאמר אשר לא תעשנה וזה ממה שיורה שיש מעשה באלו המצות אשר ידבר בבזה המקום:

על שגגתו חטאת - דמפיק ליה מעבודת כוכבים דכתיב בה (במדבר ט״ו:כ״ב) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וגו' ואמר מר (הוריות דף ח.) שקולה עבודת כוכבים כנגד כל התורה דהא כתיב בה מצות וכתיב בה קרבן (במדבר ט״ו:כ״ז) והקריבה עז בת שנתה וגמרינן מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת אף כל שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת כגון הני כריתות. שוגג דעריות כסבור שהיא אשתו והבא על הזכר ועל הבהמה בשוגג כסבור לבא על אשתו שלא כדרכה ובא על הזכר או על הבהמה ואחר כך נודע לו דזכר הוא או בהמה היא מביא חטאת: