פרשנות מצטטת על במדבר טז:ד

וחצרות מחלקותו של קרח. מהכא משמע דמחלקותו של קרח קדמה לשלוח המרגלים דכתיב ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן וכתיב וישלח אותם משה ממדבר פארן ואלו בפרשת קרח גבי וישמע משה ויפול על פניו כתב מפני המחלוקת שכבר זה בידם סרחון רביעי חטאו בעגל ויחל משה במתאוננים ויתפלל משה במרגלים ויאמר משה ושמעו מצרים במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו כו' ושמא אגדות חלוקות הן ורש"י ז"ל פעם תופס האגדה האחת ופעם תופש האגדה האחרת כמנהגו בכמה מקומות וכבר הארכתי על זה בפרשת בראשית עיין שם:

במחלקותו של קרח כו'. כאן משמע דמחלקותו של קרח היתה קודם שילוח מרגלים, דהא כתיב (במדבר יב טז) ויסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן, וכתיב אח"כ שלח לך אנשים, ומדכתיב כאן וחצרות ופי' רש"י מחלקתו של קרח, ש"מ מקודם שבאו מדבר פארן כבר היה מחלקותו של קרח בחצרות. ועיין בפרשת קרח (שם טז ד) על פסוק וישמע משה וגו':

וחצרות במחלוקתו של קרח. וקשה, דהא מחלוקתו של קרח אחר מעשה מרגלים היה, כמו שפירש (רש"י) בפרשת קרח אצל "ויפול על פניו" (במדבר טז, ד), שהיה זה סרחון רביעי. ותירץ הרא"ם, דהם אגדות חלוקות זו על זו. ואין דבריו נכונים, שלא פירש רש"י (כאן) 'מחלוקת של קרח שהיה בחצירות', כמו שאמר (רש"י ד"ה בערבה) 'שחטאו בשטים בערבות מואב', ולא אמר רק 'במחלוקתו של קרח', דסבירא ליה דודאי אחר מעשה מרגלים היה, והיה בפארן, ומכל מקום נקט "חצירות" המקום שהיה קרוב אצל החטא, דאיך יכתוב מחלוקתו של קרח, דודאי חטא של קרח היה בפארן, ומאחר דכבר זכר חטא מרגלים במלת "בפארן" (רש"י סד"ה בין), הוצרך להזכיר חטא קרח במקום הסמוך לו, דהיינו "חצירות", דאיך יכתוב שני פעמים "פארן". וכן לפירוש התרגום שפירש "חצירות" היינו 'דארגיזו בחצירות על בשרא', אף על גב דבקברות התאוה היה (במדבר יא, ד-לד), אלא שזכר המקום הסמוך לחטא, כדכתיב (ר' במדבר יא, לה) "מקברות התאוה נסעו חצירות":