לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י תלונו [תַלִּ֖ינוּ] עָלָֽיו׃
מרבה לספר
חכם מהו אומר וכו' והנה יש להבין דהל"ל חכם אומר רשע אומר תם אומר ומדקתני מהו אומר משמע שאלה ותשובה. אבל הענין כי שלשה בנים הללו פתחו דבריהם בלשון זה וז"ש בעל הגדה חכם מה הוא אומר ואינו בלשון שאלה רק סיפר דבריו. כי מילת מה הוא מורה על היראה כדכתיב מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה אותו. וזה כוונת הפסוק באיוב תולה ארץ על בלי מה כלומר על מה שהוא מלת' זוטרא לגבי משה. והחכם שעובד הקב"ה מיראה אהבה כל דבריו אומר בלשון מה ואומר מה עדות וחוקים וכו' כלומר שיש לנו לקיים העדות וחקים והמשפטי' בחינת היראה הנקראת מה. ואמר בלשון אתכם הואיל שתלה הדבר ביראה אומר מצד ענווה אתכ'. וכיוון שאנו רואין שחביבין עליו דברי תורה אף אתה אמור כהלכת פסח אין מפטירין אחר פסח אפיקומן וזה נמי מצד חיבת המצוה כדי שישאר הטעם בפיו. דאם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר. אמנם הרשע שהיראה קשה בעיניו מלעיג על דברי חכם שהוא עושה מילת מה לדבר קל וקטן. והוא מה הוא אומר מה העבודה זאת לכ' כי מילת מה הוא עבודה קשה מאוד ואומר נמי לכם שהוציא עצמו מן הכלל אבל התם דרואה פלפול החכם ורשע במילת מה. גם הוא מה אומר ושואל מה זאת כלו' זאת מה לא ידעתי פלפול שביניכם למה אתם מתווכחין היום יותר מן כל השנה. לזה באה התשובה בחוזק יד כו' כלומר שהלילה זאת גורם לעבוד ה' ביראה ואהבה. או די"ל דמילת מה מתחלק ונתפרש בלשון ניחא כדכתיב מה טובו אוהלך מה טוב ומה נעים שבת אחים. ובלשון שאלה כמו מה שאלתך. מה נאמר מה נדבר. מה תוארו (שמואל א' כ"ח) ויש מה לשון המי' מה דמות תערכו לו (ישעיהו מ׳:י״ח) מה זה מהרת לבא (בראשית כ"ז) מה אנוש כי תזכרנו (תהילים ח׳:ה׳) ואהרן מה הוא כי תלינו עליו (במדבר ט״ז:י״א) וזהו שאמר החכם בלשון נחת וחיבה מה העדות וכו' כלומר מה טוב העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו שכיון שהוא אלקינו ראוי לנו לקיים מצוותיו וחקיו. אבל הרשע אומר מה בלשון המי' מה העבודה זאת לכם. אבל התם אומר בלשון שאלה מה זאת:
רבנו בחיי
ישפוט ה' ביני וביניך. דרשו רבותינו ז"ל כל מי שהרתיע אחר מדת הדין לא יצא שפוי מתחת ידה. ראויה היתה שרה להגיע לשנותיו של אברהם, ועל ידי שאמרה ישפוט ה' נמנע מחייה מ"ח שנים. אמר ר' הושעיא ביני ובנך כתיב, כבר כתוב ויבא אל הגר ותהר, וכבר היה העובר במעיה, ומה ת"ל הנך הרה וילדת בן, אלא מלמד שהכניסה בה עין הרע והפילה עוברה. אמר רבי חנינא אילו אלישע הנביא אמרה כן ברוח הקדש דיי, ע"כ בב"ר.
אבי עזר
והקריב אהרן וגו'. כאלו נאמר ושחט את פר החטאת וכפר בעדו ובעד ביתו וכן צריך לפרש לקרא בפסוק י"א. ויש אומרים כי בהעמדה יכופר עון. ונפקא מינה בין שני דעות האלה מבואר פרשת צו ופרשת שמיני: