פרשנות מצטטת על במדבר טז:כז

וצרתי עליך מצב, וצרתי פעל עומד, כמו כי תצור אל עיר (ואם תפרשהו יוצא, יהיה ענינו כענין וצרת הכסף בידך, דברים י"ד כ"ה), ומלת מצב תאר, עומד במקום תאר הפעל, אצור עליך מוצב ובלתי זז משם, כעין ודתן ואבירם יצאו נצבים (במדבר י''ו כ"ז), והמפרשים פירשו אקים עליך מגדלים, ורוז' וגיז' פירשו וצרתי עליך במוצב, בחיל מוצב, לצור.

ויצא בן אשה לפי הפשט לשון יציאה שייך גבי ריב כדכתיב יצאו נצבים, אל תצא לריב מהר. כאן פירש״‎י אמרו לו איש על דגלו באותות לבית אבותם כתיב, נכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב. ואם תאמר למה יצא מחויב הרי מקושש בשנה ראשונה היה כדאמר בעלמא אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם שמרו הראשונה ובשניה בא זה וחללה, וכן פרש״‎י בפרשת שלח ואף מקלל זה באותו פרק היה כמו שפרש״‎י לאלתר, א״‎כ למה יצא זה מחויב הרי לא נאמרה פרשת דגלים עד שנה שניה כדכתיב בפרשת במדבר אלא יש לומר אף על פי כן משבאו למדבר סיני חונים היו כסדר שמסר להם יעקב אבינו כמו שפירש רש״‎י בפרשת ויחי ובפרשת במדבר ולפי מנהג הסדר יצא מחויב.

ויצא בן אשה ישראלית. מאהלו כמו יצאו נצבים פתח אהליהם:

ויפגעו. אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל את משה ואת אהרן וגו'. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: כָּל "נִצִּים" "וְנִצָּבִים" דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ, שֶׁנֶּ' בָּהֶם "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר ט״ז:כ״ד), (נדרים ס"ד):