פרשנות מצטטת על במדבר יא:ז

עֵינַיִךְ יוֹנִים. גַּוֹּנַיִךְ וּמַרְאִיתֵךְ וְדֻגְמָתֵךְ כַּיּוֹנָה הַזֹּאת הַדְּבֵקָה בְּבֶן זוּגָהּ, וּכְשֶׁשּׁוֹחֲטִין אוֹתָהּ אֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת אֶלָּא פוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ, כָּךְ אַתְּ נָתַתְּ שֶׁכֶם לִסְבֹּל עֻלִּי וּמוֹרָאִי: מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ

השאלה הד' באמרו והמן כזרע גד הוא כי מה ראה עתה לזכור שלמיות המן וכבר פירש אותם בסדר בשלח גם שאלה לא אמרו שהיה המן דבר רע אלא שעם היותו מאכל טוב לא היה להם דבר זולתו ומה היה השלמות שספר וברדת המן על המחנה לילה:

לפי שאמרו דברים של תפלות על הקדוש ב"ה. ולכן מה שאמרו על המן כו', בליקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא אות ט' הבאתי מב"י מינכין בין פארן ובין תופל ולבן ארשב"י חזרתי על מ"ב מסעות ולא מצאתי מסע ששמו תופל ולבן, ומהו תפל ולבן דברים של תפלות שהוציאו על הלבן זה המן, שנאמר והמן כזרע גד (במדבר י"א ז'), והעירותי שם בהערה כ"ה שלזה המאמר כון רש"י וכן בלקח טוב פ' דברים והיה כן הגי' בספרי ונשמט שורה שלימה וכצ"ל ובין תפל ולבן [ארשב"י חזרתי על מ"ב מסעות ולא מצאתי מסע ששמו תפל ולבן ומה תפל ולבן] דברי תפלות שתפלו על המן, וכן הוא אומר ונפשינו קצה בלחם הקלוקל, והשמיט המעתיק או המדפיס מן תפל ולבן א' עד תפל ולבן ב':