שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃
אור החיים
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה צֹרֶךְ בְּהוֹדָעַת מַאֲמָר זֶה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה, תנחומא) הֵעִירוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ כִּי לְהוֹדִיעֲךָ בָּא כִּי זֶה סִבָּה לִזְנוּת וְכוּ׳, לְפִי שֶׁהַמָּקוֹם מִטִּבְעוֹ לְעוֹרֵר טֶבַע הַתַּאֲוָה הַבַּהֲמִית. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהַכָּתוּב יָעִיד סִבַּת הַזְּנוּת שֶׁהָיְתָה לְפִי שֶׁיָּצְאוּ הָעָם לְטַיֵּל חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְשָׁם נִמְצְאוּ בְּנוֹת מוֹאָב, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, פֵּרוּשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים בּוֹ חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם, וְשִׁטִּים הוּא לְשׁוֹן טִיּוּלִים כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר יא:ח) ״שָׁטוּ הָעָם״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵין שַׁיִט אֶלָּא לְשׁוֹן טִיּוּל. וְזֶה סִבַּת ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת״.
אבן עזרא
בקרן בן שמן. מקום נכבד היה בכרמי ירושלם, ויש אומרים בקרן שהוא במקום גבוה, בן שמן מגזרת והיה דשן ושמן (ישעיהו ל' כ"ג), וכמו לשד השמן (במדבר י"א ח'), ואיננו רחוק:
ר"ש משאנץ
זמין למנויי פרימיום בלבדר"ש משאנץ
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
שחיקה - יותר מדיכה לשון או דכו במדוכה (במדבר י״א:ח׳) ורבותי גורסין כי פליגי במחוסרין סחיטה שנידוכו יפה ואין טעינתן גומרת אלא סחיטה ולמאן דגריס שחיק' טעינתן שוחקתן והני דמתני' מחוסרין דיכה הן וטעינתן היא דיכתן היא שוחקתן היא סוחטתן ובהא ר' ישמעאל מודה דאסור: