פרשנות מצטטת על במדבר יא:י

ויבכו העם בלילה ההוא. יביטו המכחישים כיצד הג' המארעים הרעים שקרו לאבותינו היו כלם בשבוע אחד אולי ביום אחד כפי עדות הכתוב, ולא יטילו דופי בדחז"ל האומרים כי יש עתים לטובה ועתים לרעה כי הנה בעשרים לחדש סיון לשנה השנית לצאתם מארץ מצרים נסתלק הענן ונסעו ב"י (במדבר י' פ' י"א) והלכו בדרך שלשת ימים (שם פ' ל"ג) שני ימים שאלו ואכלו השלו (סי' י"ב פ' ל"ב) שבעת ימים נסגרה מרים הרי הגענו לב' לחדש תמוז, ארבעים יום עשו המרגלים בהליכה וחזרה הרי י"ב לחדש אב — חרבן בית ראשון היה כמ"ש בס' ירמיה בז' לחדש אב, וחרבן בית שני ידוע מדחז"ל ויוסף שאירע בט' בו, הרי כל הג' מאורעות בשבוע אחד.

השאלה הה' באמרו וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו כי מה שפי' בו רש"י אינו מספיק שהיו בוכים על העריות שנאסרו וזה לא יתכן כי המתאוה אוכל לנפשו כי ירעב לא יבכה על חסרון המשגל כי הם תאוות מתחלפות והשם לא השיב על זה:

השאלה הו' באמרו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע כי אם היה העון כל כך חמור שחרה עליו אף השם מאד בידוע שיהיה בעיני משה רע ומה בא לאשמעינן:

רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן. ר"א אומר תבורך מנשים זה דור המדבר שהיו יושבים באהלים דכתיב איש לפתח אהלו (במדבר י״א:י׳) ולמה תבורך מהן לפי שהן ילדו ומה היה מועיל להם שאלמלא היא שהרגה את סיסרא כבר היו אבודין אותן שהן ילדו: