וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כָּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃
אברבנאל
השאלה הז' באמרו למה הרעות לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך כי הם שני המאמרים בלתי נקשרים שאם הרע עמו בידוע שלא מצא חן בעיניו כ"ש שבפי' אמר לשום את משא כל העם הזה עלי וזה בלי ספק פירוש למה הרעות לעבדך אבל למה לא מצאתי חן בעיניך לא השיב הכתוב כלל ולא ביאר מה ענינו:
מצודת ציון
מקצותם. מלשון קצין, כמו (במדבר יא יא) ותאכל בקצה המחנה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה:
העמק דבר
ויצעק משה. אין לשון ויצעק מורה כ״א על תפלה וכאן לא כתיב אלא דברי תרעומות והכי מיבעי ויאמר משה כמו בס׳ במדבר י״א י״א במעשה דמתאוים אלא מכאן למדו חז״ל במכילתא שהתפלל משה על המים כמשמעו והכי תניא ויצעק משה ללמדך שבחו של משה שלא אמר הואיל שהם מדיינין עמי איני מבקש עליהם רחמים אלא ויצעק משה. אלא בתוך התפלה היה גם דברים אלו שיעשה למענו שהרי הוא מסוכן ובאו הדברים בכתוב מפני התשובה של ה׳: