וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל ׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה׃
שד"ל
ואסף שללכם, מחזיר פניו אל העמים אשר שדד אותם מלך אשור, ואומר שללכם בא ביד האויב בלא יגיעה ובלא מלחמה, כמו שאוספים החסיל (רד''ק) על דרך ויאספו את השלו (במדבר י"א ל"ב) כמשק גבים שוקק בו כמו שהמים נופלים בכח מן ההר אל הגבאים והבורות, ואין עומד נגדם, כן היה השודד נופל בכח על שללכם (ר"שי), ועיין בה"ע תק"פז עמוד קפ"ד) ור"זל פירשו הפסוק בביזת מחנה סנחריב שבזזו להם ישראל, וכן יונתן ורא"בע, ורוז וגיז', אלא שיונתן פירש כמשק לשון הסקה והבערה (כענין ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה (יחזקאל ל"ט ט'), ותרגם וְאָזַן מלשון ואתונא אֵזֵה (דניאל ג' כ ב), ורא''בע ורוז' וגיז' פירשו גבים לשון גוב גובי שענינו ארבה.
הערות ותיקונים
אין חומר פחות מעשרה איפות. לדעתו תמרים ענינו מדה כמו עשרה חמרים (במדבר יא לב), ולדעת המפרשים ענינו צבור.
רבנו בחיי
אלה תולדות שם. לא תמצא זכרון מיתה בתולדות שם כמו שתמצא בדורות הראשונים מאדם ועד נח. ויתכן להיות בזה טעם בעבור שמלכות בית דוד בא משם, ומשיח בן דוד לא יהיה בו מיתה אבל הוא עתיד שיחיה לעולם, כי מעת בואו יהיה תתל"ז שנים לתשלום האלף הששי, והוא כמנין (ישעיהו ט׳:ו׳) לםרבה המשרה שחשבון מ' סתומה ת"ר ואחר תתל"ז יכנס מיד באלף השביעי שכלו שבת וחיים נצחיים, ועליו אמר דוד ע"ה (תהילים כ״א:ה׳) חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד. ועוד שאין העכו"ם זוכים לתחיית המתים כי אם אנחנו בני שם, והכתוב אמר על העכו"ם שילכו כל אחד בשם אלהיהם הוא שכתוב (מיכה ד׳:ה׳) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד, וכתיב בישראל (דברים ד׳:ד׳) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום.