פרשנות מצטטת על במדבר יב:ז

וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר אֶת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב בְּדַעְתּוֹ כִּי לְצַד שֶׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְמַלְכוּת שָׁמַיִם וּבְכָל בֵּיתוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם נֶאֱמָן הוּא וְיָכוֹל לִיכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וַהֲגַם שֶׁיְּצַו ה׳ עַל אַהֲרֹן – לֹא יִתְחַיֵּב הַדָּבָר שֶׁגַּם מֹשֶׁה בִּכְלָל, כִּי גָּדוֹל מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (במדבר יב:ו-ז) ״אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה׳ וְגוֹ׳ לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה״, אֲשֶׁר עַל כֵּן דִּבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ, אֵלָיו בָּא הַמִּצְוָה, וְאָמַר לוֹ סָמוּךְ לְמִיתַת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן דִּבּוּר זֶה בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ וַיָּמֻתוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן וּבְתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה הֱיוֹתָם קְרוֹבִים לִפְנֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה יב:ב) בְּפָסוּק ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא חָמַל עֲלֵיהֶם וַיָּמֻתוּ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא יוֹעִיל הֱיוֹת הָאָדָם כָּל כָּךְ קָרוֹב לַה׳ כְּדֵי שֶׁיִּפְרֹץ גָּדֵר לִכָּנֵס לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.

וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר אֶת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב בְּדַעְתּוֹ כִּי לְצַד שֶׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְמַלְכוּת שָׁמַיִם וּבְכָל בֵּיתוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם נֶאֱמָן הוּא וְיָכוֹל לִיכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וַהֲגַם שֶׁיְּצַו ה׳ עַל אַהֲרֹן – לֹא יִתְחַיֵּב הַדָּבָר שֶׁגַּם מֹשֶׁה בִּכְלָל, כִּי גָּדוֹל מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (במדבר יב:ו-ז) ״אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה׳ וְגוֹ׳ לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה״, אֲשֶׁר עַל כֵּן דִּבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ, אֵלָיו בָּא הַמִּצְוָה, וְאָמַר לוֹ סָמוּךְ לְמִיתַת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן דִּבּוּר זֶה בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ וַיָּמֻתוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן וּבְתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה הֱיוֹתָם קְרוֹבִים לִפְנֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה יב:ב) בְּפָסוּק ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא חָמַל עֲלֵיהֶם וַיָּמֻתוּ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא יוֹעִיל הֱיוֹת הָאָדָם כָּל כָּךְ קָרוֹב לַה׳ כְּדֵי שֶׁיִּפְרֹץ גָּדֵר לִכָּנֵס לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.

הָא׳) ״אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה״, וְיָדוּעַ הוּא מַעֲלָתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּהוֹכִיחוֹ אַהֲרֹן וּמִרְיָם (במדבר יב:ז), וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי.