פרשנות מצטטת על במדבר יז:ד

רקיעים באדם זה לשונו. ודבר המתפשט נקרא רקיע כד״א וירקעום צפוי למזבח (במדבר י״ז:ד׳) כך לשונו של אדם מתפשט ומתהלך כד״א לשונם תהלך בארץ (תהילים ע״ג:ט׳) ובשבט מוסר פ״א כתב שהלשון מבדיל בין מים למים כמו הרקיע:

כאשר דבר ה' ביד משה לו - מוסב למעלה. ויקח אלעזר הכהן את מחתות מבין השרפה כאשר דבר ה' ביד משה.

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ – כְּמוֹ עָלָיו, עַל קֹרַח. וּמַהוּ "בְּיַד מֹשֶׁה" וְלֹא כָּתַב "אֶל מֹשֶׁה"? רֶמֶז לַחוֹלְקִים עַל הַכְּהוּנָּה שֶׁלּוֹקִין בְּצָרַעַת כְּמוֹ שֶׁלָּקָה מֹשֶׁה בְּיָדוֹ, וְעַל זֶה לָקָה עֻזִּיָּהוּ בְּצָרַעַת. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ, וְלֹא יִהְיֶה בָּלוּעַ וְשָׂרוּף כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, אַךְ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְמֹשֶׁה בְּיָדוֹ שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן שֶׁיִּהְיוּ הוּא וּבָנָיו כֹּהֲנִים וְלֹא זָר - לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר י״ז:ה׳). וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא רוֹמֵז אֶל אֶלְעָזָר הַנִּזְכָּר, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן" וְגוֹ' (במדבר י״ז:ב׳), וְשִׁעוּרוֹ: וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרוּפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ':

אתיא שריפה שריפה - כתיב הכא (ויקרא כ״א:ט׳) באש תשרף וכתיב התם (במדבר י״ז:ד׳) אשר הקריבו השרופים מה להלן גוף קיים ולקמן פריך מנא לן: