פרשנות מצטטת על במדבר יז:יב

ובמדרש אשר הכית בו את היאור ג' דברים הם כל אחד מהם דחה את הפורענות והביא הפורענות, אלו הם הקטרת והארון והמטה, והקטרת דחה את הפורענות שנאמר (במדבר י״ז:י״ב) ויתן את הקטרת ויכפר על העם, והביא הפורענות (ויקרא י׳:א׳) על נדב ואביהוא, הארון הוא שהרג את עוזא ואנשי בית שמש שנאמר (שמואל א ו׳:י״ט) ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' והוא שברך את עובד אדום הגתי שנאמר (שמואל ב ו׳:י״א) ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו, המטה של סנפירינון היה הוא שהרג בכורי מצרים והביא המכות על מצרים והוא שהוציא מים מן הצור, ע"כ במדרש.

ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת. לפי טוהר הלשון היה ראוי לכתוב ושמת אותם לשתי מערכות שש למערכת. אלא בא ללמדנו על הא דתנן לא סדור הקנים דוחה את השבת. ולכאורה הוא פלא. דאע״ג שאין לחוש לעפושי ביום השבת מכ״מ איך אפשר לעקור מצות מערכות בשביל טורח שבת במקדש אם לא שהיה בזה רמז במקרא והיינו דמשמעות לשון ושמת מתפרש בשני אופנים. א׳ תחלת שימה ועשיית הענין בשום לב היכן שנצרך לכך. וע׳ מש״כ בס׳ במדבר י״ז י״ב. ב׳ גמר התיקון על מתכונתו כמו וישם את הבדים ס״ס שמות ובס׳ במדבר ושמו בדיו ע״ש. וה״נ פי׳ ושמת אותם ביום הראשון תשובו לתקן הלחם על מתכונתם. ובזה מדויק לשון הכתוב ושמת אותם שתים המערכות אותם שתים מערכות שנעשה תמול בשבת תשים אותם היום ביום א׳. וכן שש המערכת שהיה תמול תשים אותה ביום אחר על מתכונתה. ומזה למדו חז״ל שיש לגזור מוקצה במדינה או טורח על חנם. [וכבר ביארנו בהע״ש שאי׳ קל״ז שכל גזרות חז״ל יש להם עיקר בתורה אלא שלא פירשה ומסרן לחכמים. וכמה גזרות שגזרו חז״ל במדינה היה אסור במקדש מה״ת כמש״כ שם אות א׳ ואות י״ט בס״ד]:

ויזרוק על העם. כפשטי'. וי"מ על העם בעד העם כמו ויכפר על העם. וי"מ שרמז להם להיות דמם מותר כדם הזה אם לא ישמרו הברית: