פרשנות מצטטת על במדבר יז:כד

וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ (ס)

נתינה לגר

והניחו, ויצנענה. ע' בש"ס (מכות י"ח ע"ב) וכ"ה לקמן פסוק יו"ד "והנחתו, ותצנענה" (וב"ס אוג"ר הביא בתחלה הנוסחאות פה ובפסוק יו"ד "ויחתינה, ותחתינה" [וכן הוא בכ"י] ואמר שהוא מל' "מהחתין תמה" [עזרא ו' א'] ואח"כ הביא הנוסחאות "ויצנענה, ותצנענה" ולא הכריע, וב"ס לחם ושמלה כתב על גירסת ויצנענה "וגי' מוטעת המה, כי לפי הנראה היה ההנחה רק לשעה, משא"כ והניחם שם ת' בל' "ואצנענון" כדרשת חז"ל מלמד שטעונין גניזה, ולא ידעתי מה יענה על פסוק "וינח משה את המטות [במדבר י"ז כ"ב] ששם הוא בודאי רק לפי שעה, כדכתיב אח"כ בפסוק כ"ד "ויוצא משה את כל המטות" ובכ"ז ת"א "ואצנע" ואף לפי מה שכתב בעצמו בפה "והניחם שם" (ויקרא ט"ז כ"ג) שגם לשון גניזה אין עיקר הוראתה כלשון הטמנה רק מלשון אוצר ודבר חשוב לא ניחא שם, כי שם כתוב אח"כ "ויקחו איש מטהו" ולא היו מוצנעים אף כדבר חשוב.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

והוא כפרחת. דּוֹמֶה לְפוֹרַחַת וְהִיא כְפוֹרַחַת – נִדְמָה לִי בַּחֲלוֹמִי כְאִלּוּ הִיא פוֹרַחַת, וְאַחַר הַפֶּרַח עָלְתָה נִצָּה, וְנַעֲשׂוּ סְמָדַר, אשפנ"יר בְּלַעַז, וְאַחַר כָּךְ הִבְשִׁילוּ, וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּקַת לַבְלְבִין עַ"כַּ תַּרְגּוּם שֶׁל פּוֹרַחַת נֵץ גָּדוֹל מִפֶּרַח כְּדִכְתִיב וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה (ישעיהו י"ח), וּכְתִיב וַיֹּצֵא פֶרַח, וַהֲדַר וַיָּצֵץ צִיץ (במדבר י"ז):
שאל רבBookmarkShareCopy