פרשנות מצטטת על במדבר יז:כה

ויקח קרח. זה הדבר היה במדבר סיני כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלוים כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו לתת גדולה לאחיו גם לבני קהת שהם קרובים אליו ולכל בני לוי שהם ממשפחתו והלוים קשרו עליו בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו וקשר דתן ואבירם בעבור שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף אולי חשדוהו בעבור יהושע משרתו גם קרח בכור היה כי כן כתוב. ודגל ראובן חונה בנגב וקרח בנגב המשכן כי הוא מבני קהת ואלה נשיאי העדה היו בכורים והם היו מקריבים את העולות על כן לקחו מחתות והראיה על זה הפירוש מופת המטה שראו כל ישראל כי השם בחר שבט לוי תחת הבכורים על כן כתוב ותכל תלונתם כי התלונה על זה היתה. גם אמר משה כי לא מלבי בעבור שחשדוהו כי מלבו עשה ועוד לא ה' שלחני בשליחות הזה כי כבר האמינו בו כל ישראל ועוד ראיה גמורה כי כל העדה כלם קדושים וזה רמז לבכורים שהם קדושים כי כן כתוב קדש לי כל בכור והם היו הכהנים הנגשים אל ה' והם עיקר כל העדה:

ומבואר בתורה דהיו עושין כפורת והי' זהב טהור והי' אורך אמתים וחצי כאורך הארון ואמה וחצי רחבו כרוחב הארון כדי לכסות כל הארון ועובי הכפורת אין מפורש שיעור בתורה ולמדו חכמינו זכרונם לברכה בסוכה דהי' עובי' טפח אם כן הי' הארון והכפורת גובה עשרה טפחים ומשהו היינו עם שולי החיצון של זהב כמש"ל ומשהו הי' יוצא עודף על הכפורת מארגז החיצון והיא היא הזר כמ"ש בש"ס והיו עושין ב' כרובים מקשה היינו מן הכפורת עצמה ומבואר בסוכה דפני הכרוב היה טפח והי' צורתם צורת אדם והיו גבוהים עשרה טפחים והארון עם הכרובים היו עומדים בשליש גובה המשכן היינו עשרים טפחים ולפי מה שכתבתי למעלה היו גבוהים עשרים ומשהו. ובסופה מבואר דהי' עשרה מראשי הכרובים עד הכפורת ועמש"ל. והכנפים הי' קצת למעלה מראשי הכרובים והי' החלל מן הכנפים עד הכפורת י' טפחים חוץ מעובי הכנפיים ועמש"ל שתמהתי ע"ז דבאמת הי' חלל פחות משהו וא"צ לכפול והי' מונח בבהמ"ק ארכו לרחבו של בית דהיינו צד א' לדרום והשני לצפון כ"ה בש"ס ור"מ כאן פ"ג הי"ב. ומבואר בר"מ כאן פ"ד אבן היתה בקדשי קדשים במערבו שעליה הי' הארון מונח ולפניו כו' ואפשר דאותו אבן הי' אבן שתיה כמבואר במשנה יומא י"ג ע"ב משניטל הארון אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת ומסתמא על האבן הזה היה מונח הארון בב"ר ולמה לנו לומר שהאבן הזה היה אבן אחר כ"נ. ועכ"פ דעת הר"מ שהארון הי' מונח בצד מערב של ק"ק כמפורש בדבריו ובתוס' ב"ב כ"ה ד"ה וצבא כו' כתבו דהארון היה מונח בצד מזרח של קה"ק ע"ש. והתיו"ט ביומא שם תמה דמפורש בהדיא בברייתא מגילה ד"י ע"ב וב"ב צ"ח דארון הי' לו י' אמות לכל רוח בקה"ק מבואר להדיא דהיה עומד באמצע בית קה"ק ולא לצד אחד מן הצדדים ע"ש וגם במשנה פ"ב דב"ב. והנה באמת במגילה פירש"י כן דהי' עומד באמצע אבל הרשב"ם ב"ב צ"ט ד"ה ארון שעשה משה כו' דעשר אמות לכל רוח לימינו ולשמאלו היינו דרום וצפון הרי כ' בלא ארון ולפניו כ' עד הדביר ע"ש מפורש יוצא מדבריו דהי' הארון מונח במערב דהיה כ' אמות עד הדביר ובנס הי' עומד כי הי' לצפון ולדרום עשרה לכל רוח עכצ"ל דמקום ארון אינו מן המדה ע"ש מבואר להדיא דעת רשב"ם כדעת הר"מ וגם הר"מ מפרש כן ובודאי מצאו באיזה מקום ואין הברייתא סותרת דבריהם וגם דעת התוס' שהי' במזרח הברייתא אינה סותרת דבריהם דהיו"ד אמות הי' לצד ימינו ושמאלו. ובמחכת"ה של הרב תוי"ט אשתמיט מיני' ד' הרשב"ם והוא לא הביא רק הש"ס דמגילה ושם פירש"י כן ולא הביא כלל הש"ס דב"ב דמבואר להדיא ברשב"ם כהר"מ וע' תוס' מנחות צ"ח ע"ב ד"ה דוחקין מבואר בדבריהם דבאמצע קה"ק הי' עומד ונראה קצת טעם לד' הר"מ ורשב"ם דהי' מונח במערב דסברתם כיון דאין הברייתא סותרת אם כן מצד הסברא כיון דמערב עיקר השראת שכינה דקה"ק הי' במערב עבב"ב שם אם כן ארון דהי' עיקר השראת שכינה בודאי היו מקרבין לצד מערב וסברת הריצב"א דהי' במזרח דידוע דנכנסין לבית קה"ק אם הי' צריך תיקון ע' כאן בר"מ פ"ז וב"ב י"ד תוס' ד"ה שלא דכתבו דיכולים לכנוס לקה"ק לתקן ס"ת שבארנו כדי שלא יתעפש ויתקלקל וידוע שאין סומכין על הנס והס"ת והארון והעמודים צריכין לפעמים תיקון אם כן למה ירחקו אותם מפתח קדשי הקדשים דאם יצטרכו תיקון ילכו בכל קדשי הקדשים עד המערב או עד האמצע וליפוש בהליכה כל כך על כן סברתו דהיו מקרבין אותו למזרח דהיינו סמוך לפתח וכשהי' צריך תיקון לא הי' הולכין בקדשי הקדשים רק מעט כנ"פ. וקצת ראיה נראה להר"מ מברכות למ"ד הי' עומד בח"ל יכוין לבו נגד א"י כו' הי' עומד במקדש כו' הי' עומד בקדשי הקדשים יכוין לבו נגד הכפורת (כ"ה הנוסחא ברא"ש ובש"ס דילן הגי' כנגד בית הכפורת וט"ס דקה"ק נקרא בית הכפורת שהכפורת עומד שם והוא עומד בקה"ק היינו בבית הכפורת ומה הלשון שיכוין לבו נגד בהכ"פ אע"כ כגי' הרא"ש והיינו למקום הארון והכפורת) הי' עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כו' ופירש"י אחורי בהכ"פ היינו בי"א אמה שיש אחורי קה"ק עד הכותל מערבי ע"ש ואם הארון הי' עומד באמצע או קרוב למזרח ה"ל לצייר כמו באמרו הי' בקה"ק יכוין נגד הכפורת וה"ל לומר הי' עומד אחורי הכפורת יראה עצמו כו' היינו יחזיר פניו למזרח ע"ש ברש"י. אך אם נאמר כהר"מ דהיה במערב אם כן הי' סמוך לכותל מערב ולא הי' מקום שם לאדם לעמוד ע"כ נקיט הי' עומד אחורי בית הכפורת היינו מבחוץ לכותל בה"כ. אך על רש"י עצמו קשה לפ"ז למה לא נקט הברייתא אחורי הכפורת דהוא ס"ל דהי' עומד באמצע וער"מ הלכות תפלה פ"ה אינו מביא ד"ז כלל וע"ש בלחם משנה דלא הי' בגי'. ומבואר כאן בר"מ דלפני הארון הי' מונח צנצנת המן ומטה אהרן כו' ובש"ס מבואר ע"ש בב"ב דגם הארגז ששלחו פלשתים דורן היה גם כן מונח בצדו וג"כ כל הדברים האלו ונגנזו עם הארון והר"מ מביא אלו השנים מן ומטה אהרן דהוא מצוה מפורשת בתורה בפ' בשלח גבי צנצנת המן ובפרשת קרח מבואר מטה אהרן דהקב"ה צוה שיניחם לפני העדות היינו לפני הארון ובודאי בזמן מהזמני' בב"ר או בבית העתיד שיתגלו הדברים הנגנזים ויניחום במקומם בודאי מצוה שיהיו מונחים כך ואם א' לוקח דר"מ צנצנת המן או מטה אהרן ממקומם מלפני הארון בודאי עובר בעשה דמפורש בתורה דשם מקום הנחתם. וקצ"ע למה לא מנו מוני המצות למ"ע דהוא דבר הנוהג לדורות עיין כלל המצות. אך אפ"ל דהמצות הללו לא נצטוו ישראל כמובן מתוך הפסוק בשלח ויאמר משה אל אהרן דנראה דלאהרן לבד הי' הצווי וגם בפ' קרח נאמר ויאמר ה' אל משה השב וכו' נראה דלמרע"ה לו בעצמו הי' הציווי ומכל מקום קצ"ע.

ויקמו לפני משה קרח נחלק על שהיה בכור בבני אביו וגדלותו נתנה לאהרן ודתן ואבירם ואון לפי שנטלה הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף כסבורים שבשביל יהושע שהיה משרתו שהיה משבטו של יוסף עשה כך ונשיא העדה על שהיו בכורים. וראיה לדבר שבפריחת המטה נאמר ותכל תלונותם שראו שנבחר מטה לוי במקום הבכורים ועוד דכתיב כי כל העדה כלם קדושים רמז לבכורים דכתיב בהם קדש לי כל בכור.

דורות דורות - כתיב בצנצנת למשמרת לדורותיכם (שם) וכתיב בצלוחית שמן משחת קודש יהיה זה וגו' (שם ל) ואתיא מקלו של אהרן מצנצנת במשמרת משמרת דכתיב ביה למשמרת לאות לבני מרי (במדבר יז):