פרשנות מצטטת על במדבר יח:ח

למשיחו. כל שם גדולה קרויה משיחה כמו לך נתתיה למשחה (במדבר י״ח:ח׳) ורבותינו אמרו למלך המשיח אומר הקב"ה קובל אני לך על כורש כדאיתא במסכת מגילה:

למשיחו. הוא ענין גדולה ורוממות וכן נתתיה למשחה (במדבר י״ח):

ויאמר יי' אל אהרן למש' אמר שיאמר לאהרן. כך שנינו בספרי אבל היא שנויה בפרשה שלאחריה כדתניא וידבר יי' אל אהרן שומע אני שהיה הדבור לאהרן ת"ל זכרון לבני ישר' למען אשר לא יקרב איש זר וגו' למדנו שהדבור למשה שיאמר לאהרן ושמא י"ל שרש"י ז"ל סובר שמכיון שלמדנו רז"ל שבפרשת וידבר יי' אל אהרן הבא אחריה לא לאהרן נאמרה אלא למשה שיאמר לאהרן למדנו שגם פרשת ויאמר יי' אל אהרן שלפניה לא לאהרן נאמרה אלא למשה שיאמר לאהרן אך קשה אם כן למה לא שנו זה בפר' ויאמר יי' אל אהרן הקודמ' לה א"ת מפני שראיית' מזכרון לבני ישר' למען אשר לא יקרב איש זר אינה רק על הפרש' שלאחריה אדרב' אינה רק על הפרש' הראשונ' שנ' בה ואתה ובניך תשאו את עון כהונתכ' שהיא אזהרה לכהנים שיזהירו הלוים שלא יגעו אליהם בעבודתם שהיא היא בעצמה הנאמרת למשה במאמר למען אשר לא יקרב איש זר אבל הפרשה שאחריה לא הוזכר בה מענין זה ואף הפרש' שאחר אחריה דכתיב בה ויאמר יי' אל אהרן בארצכ' לא תנחל וגו' ולבני לוי הנה נתתי וגו' ולא יקרבו עוד בני ישראל אל א"מ וגו' והם ישאו את עונם אינם אלא שיזהירו הלוים את הזרי' שלא יקרבו לעבודתם שהוא הנאמר בפסוק למען אשר לא יקרב איש זר וגו' אבל ליכא לאקשויי תיפוק לי מההיא דבן בתירא שהביא' רש"י בפ' ויקרא י"ג דברו' נאמרו למשה ולאהרן וכנגדם י"ג מיעוטין לומר שלא לאהרן נאמרו אלא למשה שיאמר לאהרן וכ"ש במקום שלא הוזכר רק אהרן לבדו שאז יהיה דומיא ויאמר יי' לה על ידי שלו' ושמא י"ל אדרבה כשהוזכר שמו של משה עמו אל יתכן לומר על ידי משה שיאמר לאהרן או על ידי שניהם יחד ולפיכך הוצרכו המיעוטים למעט שלא נאמר לאהרן רק על ידי משה אבל כשלא הוזכר רק שם אהרן לבדו באהרן על ידי עצמו קא מיירי ולפיכך הוצרכו רז"ל לומר בו שאין זר לאהרן לבדו אלא על ידי משה מקרא דאשר לא יקרב איש זר ולא מן הי"ג מיעוטין דב"ב דההוא בדבור של משה ואהרן קא משתעי ולא בדבור של אהרן לבדו ושאני רבקה דכתיב בה ותלך לדרוש את יי' דמשמע שהלכה לבת' מדרשו' של שם ועבר לדרוש מה תהא בסופ' ושם נאמר ויאמ' יי' לה דהיינו על ידי שם ועבר שהלכ' לשאול להם:

לשנות באכילתן כגון לאכלן צלויין כו' - אמר קרא לך נתתים למשחה (במדבר י״ח:ח׳) לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין: