פרשנות מצטטת על במדבר יח:יא

במדבר יח יא

וע"ד מדרש רז"ל הן שני לאוין, שכן דרשו ערות אביך זו אשת אביך, וערות אמך זו אמו שאינו אשת אביו. ומה שחזר ואמר ערות אשת אביך, לרבות לאחר מיתה. ערות אחותך בת אביך, שאינה מאמך, או בת אמך, שאינה מאביך, מולדת בית או מולדת חוץ, כלומר בין שתהיה אחותך מן הנשואין בין שתהיה מן הזנות יש לך לנהוג בה כבוד האחוה ולא תגלה ערותה. ומה שחזר ואמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך, הכל אחד עם מה שהזכיר ערות אחותך בת אביך, שאינה מאמך, אלא לעבור עליה בשני לאוין, כי מי ששוכב עם אחותו בת אביו שאינה מאמו, עובר משום אחותך בת אביך ומשום ערות בת אשת אביך מולדת אביך.

ויש אומרים כי היה שמואל ממש והוא הגיד לו כל הדברים הנזכרים בפרשה, וכן דעת רז"ל. ויש להקשות בזה אחר שהיה שמואל ממש איך יתכן להיות שיחיה אדם את המת בחכמת האוב. אבל דעת הגאונים רב האי ורבינו סעדיה כי האשה לא החיתה אותו אבל הש"י החיהו, וזה לשונם, רחוק הוא שתדע האשה העתידות וכן שתחיה את המת בחכמת האוב, אך הש"י החיה את שמואל כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו, והאשה לא ידעה בכל אלה כלל, ועל כן נבהלה וצעקה, הוא שכתוב (שם ) ותזעק בקול גדול ותאמר אלהים ראיתי עולים מן הארץ, ומה שאמרה (שם) את מי אעלה לך, כך מנהגם לומר ודברי התולים היו, עד כאן.

ויליד ביתו. אֵלּוּ בְנֵי הַשְּׁפָחוֹת; וְאֵשֶׁת כֹּהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, שֶׁאַף הִיא קִנְיַן כַּסְפּוֹ, וְעוֹד לָמֵד מִמִּקְרָא אַחֵר (במדבר י"ח), כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ וְגוֹ' בְּסִפְרֵי: