פרשנות מצטטת על במדבר יח:יט

ברית כהונת עולם. הא דהביא קרא דפינחס ולא מהפסוקים מוקדמים חקת עולם לו ולזרעו אחריו (שמות נח) לכהונת עולם לדורותם (שם מ) ברית מלח עולם וגו׳ לך ולזרעך אתך (במדבר י״ח:י״ט) ועוד פסוקים ע״ז. משום דרצה להוכיח האדר״נ שאין הפסק לכהונה אפילו בזה״ז בשעת החורבן לכך מביא הקרא דפינחס שהוא אליהו שעדיין בכל יום עומד ומקריב תמידין כדאיתא בעשרה מאמרות מאכ״ח ח״ג פכ״ג אמרו על אליהו שהוא מקריב תמידין בבהמ״ק בחורבנו שהרי בקדושתו הוא עומד ואתיא כי הא דתנינן סוף עדיות מקריבין אף שאין בית ואפשר שגנזו לו קופות מתרומות הלשכה כדי שיהיו באים משל צבור. ועל העורות של קדשים כותב שם זכיות של ישראל עכ״ל והובא בספר ברכת שמואל על התורה ס״פ וירא ומתרץ בזה קושית העולם ששאל יצחק הנה האש והעצים ואיה השה לעולה וקשה איך ראה יצחק במעשה ההוא שאביו יקריב שה ועולה דוקא דלמא יקריב פר או איל וכדומה או חטאת ואשם וכדומה קרבנות וכו׳ והול״ל איה הקרבן להקרבה. אלא ודאי דקאי על קרבן התמיד וברמז בר״ת ״אלהים ״יראה ״לו ״השה ראשי תיבות אליה ע״ש בארוכה. נמצא לפ״ז ע״י פינחס שהוא אליהו אין הפסק לכהונה ולכך מביא הקרא דפינחס וראיה גדולה מצאתי לזה בספרי דאיתא שם והיתה לו וגו׳ ויכפר על בני ישראל וכפר עב״י לא נאמר אלא ויכפר שעד עכשיו לא זז אלא עומד ומכפר עד שיחיו המתים הובא בילקוט ס״פ בלק ע״ש וק״ל [מהספרי אינה ראיה כלל דמיירי על הריגת זמרי וכזבי שזה מכפר לעולם וכן אמרו בסנהדרין דף פב ע״ב אמר הקב״ה למשה הקדם לו שלום שנא׳ לכן אמור לו הנני נ״ל אב״ש וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם]:

ונחלה לא יהיה לו. זו נחלת שאר עממין, כלומר נחלת שאר עמים, והם קיני קנזי וקדמוני. בקרב אחיו. זה נחלת חמשה, כלומר חמשה אחיו, שהרי בני לאה ששה היו, ולוי חמשה אחים מאב ואם היו לו. ה' הוא נחלתו. כי הוא היה עשירי בבנים ממטה למעלה וכמו שהזכרתי בפרשת ויקח קרח, ולכך אמר ה' הוא נחלתו, ומזה נתן לו המעשר.

לא מלח. פירש הר"ב כל המנחה כלה. אלא הקומץ דאלו מליחת הקומץ מעכבת היא כדתניא דף כ' יכול תהא מנחה כולה טעונה מלח. ת"ל קרבן דכתיב (ויקרא ב׳:י״ג) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח. קרבן טעון מלח. ואין מנחה כולה טעונה מלח. ומדכתיב ביה ברית. שנאמר (במדבר י״ח:י״ט) ברית מלח עולם היא אמרינן בגמרא דכמאן דשנה ביה קרא דמיא. דעל כל קרבנך תקריב מלח. מצריך ליה בברייתא. ואין להאריך בזה:

הכי גרסינן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שולחן זכה דוד ונטלו - שהכהונה נתנה לאהרן ברית מלח (במדבר י״ח:י״ט) וכן המלכות לדוד ולזרעו (תהלים יח):