וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּע֑וֹ וְהִזָּ֞ה אֶל־נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃
שפתי חכמים
בשני נשרפה. רוצה לתרץ דלא תקשה הא מיד אחר הקמת משכן היו הלוים עובדים עבודתן כדכתיב בסמוך, והיאך רשאין לעשות כן והלא טמאי מתים היו ולא יוכלו לטהר דעדיין לא נשרפה הפרה. וא"ל דהפרה נשרפה קודם הקמת המשכן, דהא כתיב בהזייה שלה בפרשת חקת והזה אל נכח פני האהל משמע דכבר הוקם המשכן כששחטוה. ומתרץ דבשני נשרפה הפרה כו' נמצא דביום שביעי היו טהורים:
רש"י
ופרשת פרה אדומה - לפי שביום המחרת נשרפה הפרה להיות נטהרין לפסחיהן וקודם לכן לא יכלו לעשותה דבעינן והזה אל נכח פני אהל מועד (במדבר י״ט:ד׳) והכי אמרינן במסכת מגילה ירושלמי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה:
ר"ש משאנץ
במחוסר בגדים פסולה. כדתניא בספרי ולקח אלעזר הכהן מדמה (במדבר י״ט:ד׳) הכהן בכיהונו: תניא בתוספתא שריפת הפרה והזאתה בכהן גדול ושאר כל מעשיה בכהן הדיוט שנאמר (במדבר י״ט:ג׳) ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה באלעזר שהוא סגן ושאר כל הפרות אפילו בכהן גדול דברי ר"מ רבי יוסי בר יהודה ור"ש ורבי אליעזר בן יעקב אומרים אותה באלעזר שהוא סגן ושאר כל הפרות אפילו בכהן הדיוט מצותה בארבעה בגדי לבן של כהן [הדיוט] עשאה בבגדי זהב ובבגדי חול פסולה שאלו תלמידיו של ר' יוחנן בן זכאי פרה במה נעשית אמר להם בבגדי זהב אמרו לו לימדתנו רבינו בבגדי לבן אמר להן יפה אמרתם מעשה שעשו ידי וראו עיני שכחתי ששמעו אזני על אחת כמה וכמה ולא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז התלמידים ויש אומרים הלל הזקן שאלו ולא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז התלמידים שהיה ר' יהושע אומר כל הלומד ולא עמל כאיש הזורע ולא קוצר הלומד תורה ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת רבי עקיבא אומר זמר בתדירא זמר. פי' ושאר כל הפרות אפי' בכ"ג. לשון אפי' לא יתכן ושיבוש הוא דהאי תנא סבר בכ"ג דוקא: (הגה"ה ואי קשיא ההיא דתניא בתוספתא [הזו] ז' כהנים כו' וז' כהנים גדולים בבת אחת לא משתכחי ואפ"ה קתני בזה אחר זה כשרה הא אליבא דרבי יוסי בר' יהודה וחביריו ודלא כר"מ ועוד אי גרסינן כך כמו שכתוב בספרים ראייתו סותרת מדרשו עד כאן): זמר בתדירא זמר. דרך בעלי זמירות שחוזרין על זמירותיהן שלא ישתכחו מהם כך יש לאדם לחזר על משנתו ונקט זמר מלשון (תהילים קי״ט:נ״ד) זמירות היו לי חוקיך: