פרשנות מצטטת על במדבר יט:י

אמר השם יתברך בפרה (שם) חטאת היא ומאשר קראה חטאת חייבת משפטי החטאת שאם נשחטה שלא לשמה פסולה כמו שהתבאר בזבחים (דף ו) ושהיא תצטרך רחיצת ידים ורגלים כשאר קדשי מזבח ור' אלעזר אומר אחר שנשחטה בחוץ יצאת ממשפט הקדשים ואמר בפרה אדומה (במדבר יט) ונתתם אותם אל אלעזר הכהן ר"מ אומר זאת נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בכ"ג וזהו המאמר פה ושלא בכ"ג פסולה וכבר בארנו במה שקדם שהיא כשרה בכהן הדיוט וכלי לבן הם אותן שהי' לובש כ"ג ביוה"כ לעבודת היום כמו שהתבאר בפסוק ואמנם הם ד' כלים [ג"כ] אשר היה לובש בהן [כל] כהן הדיוט לעבודה ולשון התוספתא מצותה בד' בגדי לבן של כהן הדיוט [כתונת מכנסים אבנט ומגבעת] ואם עשא' בבגדי זהב או בבגדי לבן חול פסולה וידענו זה בגזרה שוה אמר האל יתברך ביוה"כ אשר ל' הפסוק בא באלה ד' בגדי' (ויקרא טז) והיתה זאת לכם לחוקת עולם ואמר בפרה אדומה (במדבר יט) והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם ואמרו מה חוקה האמורה כאן בבגדי לבן אף וכו' ואין הלכה כרבי אלעזר:

ובבגדי לבן היא נעשית. דכתיב גבי פרה והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם, וביום הכפורים כתיב (ויקרא ט״ז:ל״ד) והיתה זאת לכם לחוקת עולם, מה עבודת יום הכפורים בבגדי לבן, אף מעשה פרה בבגדי לבן:

ויסעו מרפידים. כלומר ביום הזה הוא ר"ח סיון, ויבאו מדבר סיני ויחנו שם, בו ביום וביום השני נעתקו וחנו כנגד ההר שנאמר ויחן שם ישראל נגד ההר. ומה שהזכיר לשון ויחן ולא אמר ויחנו למדך הכתוב מעלתם של ישראל שחנו כלם בלב אחד לקבל התורה, שכל מקום שנאמר ויחנו היו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת אבל כאן כתיב ויחן.
ודרשו רז"ל ויחן שם ישראל נגד ההר ישראל סבא. והענין כי מפני שמצינו במסעות ויסעו בני ישראל מרעמסס ואחר כך ויסע מלאך האלהים כן מצינו בחניה ויחנו במדבר ואחר כך מיד ויחן שם ישראל ויהיה נגד ההר המכוון כנגד ההר והבן זה.
ולפי הפשט טעם נגד ההר למזרחו של הר, בו ביום נאמר למשה כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל, והזכיר האנשים והנשים באותן מצות שהן חייבות בהן ואמר להם אתם ראיתם אשר עשיתי ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו', ויענו כל העם יחדו וגו'. ביום הג' וישב משה את דברי העם אל ה'. ביום ד' אמר לו לך אל העם וקדשתם היום ומחר ואמר כן על יום רביעי ויום חמישי והיו נכונים ליום השלישי של קדוש שהוא יום ששי לחדש והרי לך מבואר כי בששי בסיון נתנה תורה.