פרשנות מצטטת על במדבר י:א

ותצא אש בתחלה סתם ואח״‎כ פי׳‎ האיך יצאה ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא וגו׳‎ ותצא אש מלפני ה׳‎ ותאכל אותם היא יציאת האש האמורה למעלה כי דרך יציאתה מלפני ה׳‎ מבית קדש הקדשים מצאה נדב ואביהוא לפני מזבח הזהב שבהיכל מקריבים עליו אש זרה ושרפתם ויצאה אותה האש מן ההיכל לחוצה על מזבח העולה ותאכל עליו את העולה וגו'

וְיֵשׁ לְהָעִיר לְדִבְרֵי הַזֹּהַר, אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעַת הַצַּדְקָנִיּוֹת לַחְשֹׁד בְּכָשֵׁר כְּמֹשֶׁה? וְאוּלַי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם בַּזֹּהַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִכָּאן מַאן דְּחָיִישׁ מִן דַּיָּנָא יַקְרֵב אַחְרִינֵי וְיַסְגֵּי בְּגוּבְרֵי״ עַד כָּאן, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיט:) שֶׁהַבָּנוֹת חַכְמָנִיּוֹת הָיוּ וְצַדְקָנִיּוֹת הָיוּ, וּלְעוֹלָם יוֹדְעִים הָיוּ כִּי מֹשֶׁה לֹא יְעַוֵּל מִשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשׁוּ כִּי מֹשֶׁה יִשְׁפֹּט בָּהֶם כְּמִשְׁפַּט הַמִּתְלוֹנְנִים וְהַמְרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְנֵיהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ לְפִי שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה, לָזֶה כִּנְּסוּ כָּל הָאֲמוּרִים לְצַדֵּד עִמּוֹ בַּמִּשְׁפָּט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטֶּה בְּדַעְתּוֹ לְחוֹבָתָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַכְּמוּ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ מֹשֶׁה וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁעָשָׂה כָּאָמוּר שָׁם בַּזֹּהַר, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הַמִּשְׁפָּט וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳. וְנִרְאֶה שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה שֶׁנּוֹטְלוֹת נַחֲלָה, עִם כָּל זֶה עָשָׂה כֵן לְלַמֵּד לְדַיָּנִים שֶׁרוֹאִים שֶׁנֶּחְשָׁדִים בַּדִּין שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ וְכוּ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הוּא. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשׁ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ כְּמִתְלוֹנְנִים וְסִלֵּק עַצְמוֹ מִלְּצַדֵּד בְּמִשְׁפָּטָם וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳.

החצוצרות מוזכרות במפורש בתנ"ך, ופִסקה ארוכה הוקדשה לתיאורן ולתפקידן (במדבר י א-י). לפי הכתוב נועדו החצוצרות למתן אותות בזמן ההליכה במדבר, לכינוס העם לימי שמחה ולתענית. בימי הבית הן היו כלים חשובים והשימוש בהן היה תדיר. בימי שמחה ומועד תקעו רבים בחצוצרות, והן אף מופיעות על מטבעות מימי בר כוכבא. החצוצרות מופיעות תמיד כצמד וצורתן כאגרטל פרחים מודרני: תחתיתן צרה, הן מתרחבות כלפי מעלה וליד הבסיס מצויה מעין תפיחה קלה²¹משורר, מטבעות, עמ' 135, מס' 243, 244, 278-276. כל טיפוס כולל טיפוסי משנה אחדים. . הן מצויות על ציור של שולחן לחם הפנים שנמצא בירושלים ועל קשת טיטוס שנמצאה ברומא²²חכלילי, סמלים בגולה, עמ' 345. . מאוחר יותר החצוצרות נעלמות מהאמנות היהודית ואינן מופיעות על ציורי הפסיפס או על חפצים אחרים. החצוצרות מילאו במקדש תפקיד מרכזי, כמו השולחן או המזבח, אך לא הועתקו אל המדינה. חז"ל מדגישים שהחצוצרות שעשה משה אינן כשרות לדורות, ובפועל הן נעלמו מהווי בית הכנסת גם בימי תענית, אף שהמקרא מדבר במפורש על תקיעה בחצוצרות בעת צרה (במדבר י ט). חז"ל מדגישים שהחצוצרות שעשה משה נגנזו, וכל זה בא להבליט שאין מצוות חצוצרות נוהגת בימיהם של חכמים (ירו', נח ע"ד; בבלי, כז ע"א).