פרשנות מצטטת על במדבר י:ט

וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃

רש"י

ובשעת מלחמה – דכתיב (במדבר י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו' ולא ידעינן מנא איתפריש דאומר ברכות ופסוקי מלכיות זכרונות ושופרות בשעת מלחמה:
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

(ב) "וכי תבֹאו מלחמה בארצכם על הצר הצֹּרר אתכם והרעֹתם בחצֹצרֹת ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאֹיביכם" (י, ט).
שאל רבBookmarkShareCopy

משנת ארץ ישראל

מתריעים עליהם – מתענים מיד, מתכנסים לתפילה, תוקעים ומתריעים בשופרות. קרוב להניח שלהתכנסות נקבע הכינוי "מתריעין" מפני המעמד הבולט של תרועה בשופרות, והרי אף בתורה נאמר: "וכי תבֹאו מלחמה בארצכם... והרעֹתם בחצֹצרֹת" (במדבר י ט). הנוסח כפי שמסרנו על פי כ"י קופמן הוא אף בשאר הנוסחאות מטיפוס ארץ ישראל ובראשונים. במשניות רבות נוספה אף כאן המילה "מיד"216כך ב- א, ל, ו, מג, דס, מדק, מרא, מרש. , והיא מיותרת. מכל מקום, "מיד" כאן משמעו שאין ממתינים ליום שני הקרוב, מפני שהיא מכת בצורת – חשש וסימן לבצורת.
שאל רבBookmarkShareCopy