פרשנות מצטטת על במדבר י:טו

והנה כח האדם אשר למעלה הוא יסוד העמדתו וקיומו מלמטה ומחות הכח ובטולו הוא מיתתו, ולכך בקש משה בתחנה מאתו יתברך שאם לא ישא לפשעם שימחה כחו ממערכת הכוכבים כלומר שיהרגהו כי לא יוכל לראות ברעתם, והוא שכתוב במקום אחר (במדבר י״א:ט״ו) הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך, והוא לשון הצדיקים המצטערים הדואגים על חייהם, וכן אמר אליהו (מלכים א י״ט:ד׳) קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבותי, וכן יונה בן אמתי אמר (יונה ד׳:ג׳) קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי. ומה שהוסיף אשר כתבת הכוונה אשר חדשת כי המחודש יעיד על המחדש כשם שהכתיבה תעיד על כותב, וכוון משה לאמר בזה כי כיון שהוא יתברך חדש הכחות ההם בידו לבטלם והשיב לו הקב"ה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, לגודל קצפו עליהם הזכירם בדרך סתם ולא רצה להזכירם בשמם ואמר למשה אתה אינך ראוי לעונש זה כי אתה לא חטאת בזה כלל, אבל מי אשר חטא לי הוא הראוי שאמחנו מספרי כלומר שאבטל כחם מן המערכה ומזה יתבטלו מן העולם, וכענין שהזכיר למעלה ויחר אפי בהם ואכלם.

הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. פֵּרוּשׁ, הָיָה עוֹמֵד עִמּוֹ, אֲבָל הַדִּבּוּר לֹא דִּבֵּר אֶלָּא מֹשֶׁה כְּאָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר״, וְכֵן אָמַר ה׳ ״וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם״ לְשׁוֹן יָחִיד אֶל מֹשֶׁה. וְאָמְרוֹ ״וְהוֹשֵׁעַ״ וְלֹא אָמַר ״וִיהוֹשֻׁעַ״ כְּמוֹ שֶׁקָּרָא לוֹ מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁתּוֹסֶפֶת הַיּוֹ״ד הִיא לִיקָר וּגְדוּלָּה כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר (במדבר יג:טז) ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ״ וְגוֹ׳, וּכְשֶׁהִשְׁוָם הַכָּתוּב וְאָמַר ״הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן״ הֵסִיר הַיּוֹ״ד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו י:טו) ״הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן״ וְגוֹ׳: