וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃
רמב"ן
וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה – פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב שְׁתֵּי תְּרוּעוֹת: הָרִאשׁוֹנָה לְמַסַּע מַחֲנוֹת הַמִּזְרָח (במדבר י׳:ה׳), וְהַשֵּׁנִית לְמַסַּע מַחֲנוֹת הַדָּרוֹם. וְאָמַר תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם – שֶׁיִּתְקְעוּ כֵן לְכָל מַסְעֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁיִּתְקְעוּ תְּרוּעָה שְׁלִישִׁית לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת הַחוֹנִים יָמָּה, וּרְבִיעִית לְמַסַּע הַחוֹנִים צָפוֹנָה, כִּי לְכָל דֶּגֶל מַסָּע בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׁ "וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי אֶפְרַיִם" (במדבר י׳:כ״ב) "וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי דָן" (במדבר י׳:כ״ה). וְכָךְ הִיא שְׁנוּיָה בַּבָּרַיְתָא שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (פרק יג). אֲבָל בְּסִפְרֵי (בהעלתך עג) שָׁנוּ: אִי כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם כָּךְ תּוֹקֵעַ לַמַּעֲרָב וְלַצָּפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם – תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וְרוּחַ, עַד כָּאן. וְכֵן הוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בֶּאֱמֶת שֶׁיִּתְקְעוּ לְכָל רוּחַ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:
רבנו בחיי
מן הארץ ההיא יצא אשור. מבני שם היה, שנאמר בני שם עילם ואשור, ולפי שדור הפלגה היה רובן מבני שם לכך הזכיר באשור שיצא מן הארץ, ולא היה בעצת דור הפלגה, וכמו שדרשו רבותינו ז"ל. ומה שכתוב (תהילים פ״ג:ט׳) גם אשור נלוה עמם יורה שלא הרע אשור לישראל כשאר האומות.
רש"י
וישם את אפרים. בְּבִרְכָתוֹ לִפְנֵי מְנַשֶּׁה, לְהַקְדִּימוֹ בִּדְגָלִים וּבַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים: