פרשנות מצטטת על במדבר כג:יח

לכהנו לי וי״‎ו יתרה כמו חיתו שדי, בנו בעור, בנו צפור. פי׳‎ לכהן לי.

ויבא בארה שבע. כך עלה בדעתו לעקור דירתו מחברון לבאר שבע. מקום שהצליח אביו למצוא מאה שערים בעת הרעב לכך ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק. דייק הכתוב זבחים שהמה שלמים מסוגלין להיות לרצון לפרנסה כמ״ש בס׳ במדבר כ״ג י״ח. ודייק עוד לאלהי אביו יצחק שהוא הי׳ מושגח ביחוד לפרנסה כמ״ש לעיל כ״ח י״ג ובס׳ שמות ג׳ ו׳ וט״ו שע״ז מורה משמעות אלהי יצחק. ובזה מתיישב שפיר עוד הא דכתיב לאלהי ובאמת לא כתיב בקרבנות אלא לה׳ כדאיתא שלהי מס׳ מנחות אלא כאן הפי׳ לתכלית הענין של אלהי יצחק וכיב״ז נתבאר בפ׳ יתרו ויזבח עולה וזבחים לאלהים יע״ש. אמנם עד כה לא עשה כן באשר הי׳ אבל על יוסף. וא״א להקריב שלמים בזמן שהוא חסר כידוע. אבל עתה כי שב רוחו עלה בדעתו להפיק רצון מה׳ בזה האופן ולהיות בא״י:

בנו בער. כְּמוֹ "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהלים קי"ד); וּמִ"אַ שְׁנֵיהֶם הָיוּ גְדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם, בָּלָק בְּנוֹ צִפּוֹר — אָבִיו בְּנוֹ הוּא בְמַלְכוּת, וּבִלְעָם גָּדוֹל מֵאָבִיו בִּנְבִיאוּת — מָנֶה בֶן פְּרָס הָיָה (סנהדרין ק"ה; תנחומא):