פרשנות מצטטת על במדבר כג:כב

תכו לרגלך. מתפרש בשני אופנים. א׳ לת״ח וכדאי׳ בב״ב ד״ח תני ר״י אלו ת״ח שמכתתים רגליהם מעיר לעיר ומדינה למדינה ללמוד תורה. ב׳ בהמון ישראל. והמשיל דכולם מקטנם ועד גדולם הולכים איש אחר חבירו להרגלם בשמירת מצות התורה. וא״צ לפרוש עצמו לזה. אלא הרגלים הולכים מעצמן איש אחר חבירו. וכמו שמנקפים איש רגלי חבירו בהילוכו סמוך לו. ומש״ה כתיב כאן בלשון רבים ולא כמו בסמוך ישא מדברותיך בשביל שבמליצה זו נשתנו שני אופני עם ה׳. מש״ה כתיב בלשון רבים כמש״כ בספר במדבר כ״ג כ״ב בפסוק אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו. והיה ראוי לכתוב תכו לרגליהם. אלא שנרמז במליצה שכ״ז היינו משום שהולכים בדרכי ה׳ איש לפי ערכו. וא״כ משמעות לרגלך. של הקב״ה הרי הבדל א׳. ישא מדברותיך. כלל האומה בין ת״ח בין המוני נושאים הנהגת הקב״ה את עולמו. שהרי הכל מתנהג ע״י מעשי ישראל אם בתורה אם בעבודה אם בגמ״ח. ומשמעות מדברותיך הוא הנהגה פי׳ המתנהגים מהנהגתך. ולא מלשון דיבור דא״כ דבריך או דברותיך מיבעי. ואמר מדברותיך לשון רבים. כאשר יבואר לפנינו שתי הנהגות שהקב״ה מנהיג עולמו הרי הבדל ב׳:

אל מוציאו. והטעם כי האל המוציאו ממצרים שם כח לו כתועפות ראם ואל יטעון טוען בעבור מ"ם אל מוציאם ויחשוב כי מלת לו סימן לשם כי כן משפט הלשון כמו תכו לרגליך ישא מדברותיך עד אנה ינאצוני העם הזה ורבים כן:

רים. כמו ראם:

נפתח באל ונסיים באל - אל מוציאם ממצרים (במדבר כ״ג:כ״ב) כי לא נחש ביעקב וגו' עד מה פעל אל:

כרום זלות לבני אדם. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי שנלקחתי מאחרי הצאן למלך וזהו פתרונו כרום זלות לבני אדם כשמתרומ' איש הזולל בעיני ב"א וזהו דוגמא האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים (לקמן קיח) ומדרש אגדה פותרו על ישראל לעתיד לבא כשיתרוממו ומנחם פתר כרום זלות לבני אדם כראם הזולל לאכול בני אדם ויהיה כרום כמו רום וראם וזולת כמו זולל וסובא (דברים כא) וכן פתרונו סביב רשעים יתהלכון סביבות העני הולכים רשעים לבלעו חנם כרום זלות לבני אדם:

והיה שדי בצריך. אם שדי זה קדש תמהתי על פתרונו שמשמעו קללה שימנה עם אויביו כמו ואת היית בעוכרי (שופטים י״א:ל״ה) עם עוכרי וע"י צורך נדוננו מן המקראות חסרים (כמו והיה שדי שופט בצריך, ואם נוכל לאמרו חול לשון דיין וחוסן זה פתרונו) והיה חוסן מבצריך כמו ושית על עפר בצר כלומר הון עתק תהיה נבצר ולפי הענין כן פתרונו שהרי סופו מוכיחו וכסף תועפות לך ל' חוסן כמו ותועפות ראם לו (במדבר כ״ג:כ״ב):