פרשנות מצטטת על במדבר כד:יח

ויש לך לדעת כי העליה הזאת לא הוצרכה עתה בשביל אהרן ובניו ושבעים זקנים, ומה שאמר ונגש משה לבדו אל ה' הכוונה על מטטרון ג"כ והיה הכתוב ראוי לומר ונגשת לבדך כי ה' המיוחד הוא המדבר והדבור הזה למשה לבדו שאמר לו עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק. ומה שמדבר בלשון נסתר ונגש משה לבדו אל ה' אולי כי האומר ונגש משה לבדו אל ה' הוא מטטרון שאמר כן על עצמו והוא לשון צוואה שמצוה לאהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל וסמך לו מיד ויראו את אלהי ישראל, ומשה לבדו נגש יותר שכן נאמר לו עלה אלי ההרה והיה שם והעליה הזאת לתוספת השגה היתה עד שבא בתוך הענן שנאמר ויבא משה בתוך הענן.

אשר עשו בחרן. שֶׁהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה (שם ל"א), וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כד יח), לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס:

מן המצר קראתי יה וגו׳. זה המזמור י״מ אותו על דוד על שהוציאו מצרה לרוחה ונתנו לראש פנה למלך על ישראל. וי״מ אותו על ענין המשיח ונאמ׳ בלשון יחיד על כלל העם ודברי המזמור נמשכים יפה לשניהם יפרשם הקורא כרצונו כפי שפע לשונו. מן המצר, מצר הוא שם מפעלי הכפל בלשון צוררים הם לכם (במד׳ כד יח). [וברבים] מצרים ובסמיכות מצרי שאול מצאוני כפלם מי שם ממדיה (איוב לח ה) ופי׳ מתוך המצוק קראתי וענני ליתנני במרחב יה. אם על דוד יאמ׳ מן המצר על שהיה במערות ואם על ישר׳ יאמ׳ מצר על מצוק הגלות וצאתם מצרותם לרוחה ומאפלתם לאורה גדולה.