וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ר"ש משאנץ
רבי יהושע מכשיר. בפ"ג דקידושין (דף סו:) בן גרושה עבודתו כשרה מדכתיב (במדבר כ״ה:י״ג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת בין זרע כשר בין זרע פסול אבוה דשמואל אמר מהכא (דברים ל״ג:י״א) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפי' חללים שבו פעל ידיו תרצה עוד דריש מדכתיב (שם כה) הכהן אשר יהיה בימים ההם זה שהיה כשר ונתחלל. ובעל מום עבודתו פסולה דכתיב (במדבר כ״ה:י״ב) את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר ובפ"ב דזבחים (דף טו) דבעל מום עבודתו מחוללת דכתיב (ויקרא כ״א:כ״ג) מום בו ולא יחלל ושמא אצטריך דקדושין דלא ידוע בשעת עבודה שהוא בעל מום כדאמר בההוא פירקא (יח.) גבי מחוסר בגדים דצריכי קראי דלא תימא עבודה דזר חייב עליה מיתה והני מילי עבודה דמעכבא כפרה:
שד"ל
אלפים: שם התאר, ע"ד שלשים ורבעים, והושמטה מלת בנים הנזכרת בפסוק הקודם, והכוונה בנים אלפים, בני דור האלף (רשב"ם ורמבמ"ן); וענין עושה חסד לאלפים הוא כמו שמצאנו באברהם שנקרא אוהבו (ישעיה מ"א א', וד"ה ב' כ' ז') ובזכותו בחר ה' בזרעו אחריו וכרת לו ברית עולם, וכן בפינחס והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (במדבר כ"ה י"ג), וכן בדוד (שמואל ב' ז' י"ו, ירמיה ל"ד כ"ו), וכל זה בלא עוות הדין, כי החוטאים עונם ישאו כמפורש בשמואל (ב' ז' י"ד) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, ובמזמור פ"ט אם יעזבו בניו תורתי וכו' ופקדתי בשבט פשעם וכו', וכמו שכתבתי בפסוק הקודם.