מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עץ יוסף
ויעשו בני ישראל. פסוק זה נרשם בטעות וצריך לומר כאשר צוה ה' את משה ובני ישראל (במדבר כ"ו, ד) שהשווה משה ושקלו כנגד כל ישראל, וכן הוא בילקוט שורש פ"ו:
הטור הארוך
אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיה לי. יראה כאן מפירש"י שארץ ישראל נתחלקה לפי גלגלותם לפיכך אין נפקותא במה שאמר להיות אפרים בחשבון שאר השבטים אלא לענין השם לבד לקרות שבט. והקשה הרמב"ן הרי הכתוב אומר על שם אחיהם יקראו בנחלתם אלמא שיש להם נפקותא לענין עיקר הנחלה וגם הארץ לא נתחלקה לענין גולגולתם אלא לי"ב חלקים שוים ונטל כל שבט ושבט חלק כחלק והא דכתיב לרב תרבו נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו לענין בתי אבות נא' שכל שבט מחלק חלקו לבתי אבות של יוצאי מצרים ולבית אב מרובה נותנין חלק גדול ולקטן חלק קטן אבל לעולם י"ב חלקים היו שוים ונטל אפרים ומנשה כל אחד חלקו כמו ראובן ושמעון:
חזקוני
ושברתי את גאון עזכם כנגד ואשבור מוטות עולכם והיא ראשונה. שמיכם כברזל כנגד ונתתי גשמיכם והיא שנייה.