לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשׁוּבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃
אבן עזרא
ואת. דע כי אנשי לשון הקדש שומרים הפעלים במתכנתם בכל הבנינים, ואינם חוששים לשמור שמות בני אדם על כן אל תתמה שאמר גרשום בעבור שגר שם כי הנה קין (ברא' ד א) בעבור קניתי, ואינו נכון בדקדוק, וקשה מזה נח (שם ה כט) מגזרת ינחמנו ופעם יהפכו השם כמו חושים (שם מו כג) הוא שיחם (במד' כו מב), ונקרא יעבץ (דה"א ד ט) בעבור שילדתהו אמו בעוצב, גם יחסרו אות ממנו כמו מעכה הוא מיכה, והפך זה יוב (ברא' מו יג) הוא ישוב (במד' כו כד), ורבים אמרו כי כן שמואל (ש"א א כ) מגזרת שאלתיהו והישר בעיני כי שורק תחת חולם כמו תֹחוּ (ש"א א א) תיח (דה"א ו יט) וצוף (ש"א א א) וצופַי (דה"א ו יא) נון (למטה לג יא) ונון (דה"א ז כז), והנה שמואל מגזרת שמו אל, וקראתי אמו בשם אל, כי נתנו לה כאשר שאלה, ואל תתמה איך יקרא שם אדם בשם אל, כי הנה כמוהו צורי שדי (במד' ז לו) ורבים ככה, ולפי דעתי כי כן שם המזבח שבנה משה ה' נסי (למעלה יז טו) וככה שם המשיח ה' צדקנו (ירמיה כג ו), והגאון אמר כי השם דבק עם מלת יקראו ושם המשיח הוא צדקנו, והנה הוא מטעם בעל הטעמים ששם טרחא במלת יקראו כי הפרש גדול יש בין ויקרא בשם ה' (ברא' יב ח) הכתוב באברהם שהטרחא במלת ויקרא ובין ויקרא בשם ה' (למטה לד ה) הכתוב בספר משה כאשר אפרש במקומו:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ז] עיין בפי' התורה לרבותינו בעלי התוספות (ברא' ל יח) שפי' יששכר יש בו שני שיני"ן, אחת בשביל משמעות דנתן אלהים את שכרי, ואחת כנגד שכר שכרתיך שהוא לשון גנאי, ולכן אינה נקראת, ד"א משום הכי אינה נקראת, לפי שנקרא ליוב בנו, כדכתיב "ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון (ב"ר מו יג) אמר יששכר אין יוב שם הגון, אוסיף לו אות אחת משמי, ויקרא שמו ישוב, והיינו דכתיב בפ' פנחס (במד' כו כד) "לישוב" עכ"ל, ועיין בהגה"ה לס' דבק טוב על פי' רש"י שכתב יש ליתן טעם למה נקרא באמת כאן ישוב, מצאתי שלאחר ימים נקרא שם אליל כן, אז בא לאביו בקבלנא, ונתן לו אות משמו, זהו השי"ן, ולכן נקרא יששכר כאלו נכתב בחד שי"ן, ויש מחלוקת בין בני אשר ובני נפתלי בענין קריאת שם יששכר, אם לקרות יִשָשכָר בחד שי"ן, או יִשָשְכָר בשני שיני"ן ובשוא ואנן בתר בני אשר אזלינן לקרות ולנקוד יששכר בחד שי"ן, וכן הוא במסורה ובמנחת שי, והח' ר"י אבן ספיר העתיק מתנ"ך כ"י שלבן אשר קריאת יששכר היא יִשְשָכר, השי"ן הראשונה שואית, והשניה קמוצה, ולבן נפתלי בהפך, השי"ן הראשונה קמוצה, והשנית שואית, ולפ"ז תהי קריאתינו דלא כמאן, ועיין בנספחים ללקו"ק צד צח שכתב כי הבבלים היו קוראים בנקודם יששכר השי"ן הראשון בשו"א נראה וימנית, והשי"ן השנית שמאלית וקמוצה: