פרשנות מצטטת על במדבר כו:לג

בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יִחֲסָם הַכָּתוּב וְלֹא סָמַךְ עַל מַה שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ בְּמִסְפַּר בְּנֵי מְנַשֶּׁה, וְשָׁם נֶאֱמַר צְלָפְחָד וְשֵׁם בְּנוֹתָיו, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁרָשַׁם ה׳ בָּזֶה הַטַּעֲנָה שֶׁעָלֶיהָ נִתְקָרְבוּ יַחַד לְהִתְוַעֵד, וְהִיא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבָבָא בַּתְרָא (דף קיח.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם הַיְינוּ דְּקָא צָוְחָן בְּנוֹת צְלָפְחָד, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ אַמַּאי צָוְחָן? הָא לֵיתֵיהּ דְּלִשְׁקוֹל! וּמְתָרֵץ: לַחֲזָרָה, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ הֻכְרַח לוֹמַר מִכֹּחַ פָּסוּק ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם״ וְגוֹ׳, שֶׁבָּאֵי הָאָרֶץ יַחְזִירוּ הַנַּחֲלָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחוֹזְרִים וְנוֹחֲלִים, וְאִם כֵּן כְּשֶׁיַּחְזִירוּ בְּנֵי חֵפֶר נַחֲלָתָם לְחֵפֶר וְיַחְזְרוּ לִנְחֹל מֵהֶם, יִזְכּוּ הַבָּנוֹת עִמָּהֶם בִּירֻשַּׁת חֵפֶר. וְהִיא הַטַּעֲנָה הַבָּאָה בְּמַאֲמַר בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר: אִם הַחֲלֻקָּה תִּהְיֶה לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנֶּחְלְקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, בָּאִים בְּטַעֲנָה לִתֵּן לָהֶם חֵלֶק צְלָפְחָד אֲבִיהֶם וַחֲלֻקָּה הַנּוֹגַעַת לָהֶם בְּחֵפֶר מוֹרִישׁ מוֹרִישָׁם. וּלְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּנוֹת צְלָפְחָד, וַהֲגַם שֶׁנֶּחְלְקָה הָאָרֶץ לְבָאֶיהָ, אַף עַל פִּי כֵן נִתְוַעֲדוּ לְצַד טַעֲנַת הֱיוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר, וּכְשֶׁתַּחְזֹר נַחֲלַת בְּנֵי חֵפֶר לְחֵפֶר וְיַחְזֹר לְהַנְחִיל, יִהְיֶה נוֹגֵעַ לַבָּנוֹת חֵלֶק יַחַד עִם דּוֹדֵיהֶן.

מחלה נעה וגו'. וּלְהַלָּן (במדבר לו יא) הוּא אוֹמֵר "וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה", מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן שְׁקוּלוֹת — זוֹ כְּזוֹ, לְפִיכָךְ שִׁנָּה אֶת סִדְרָן (שם):

וּלְהָבִין הַכַּוָּנָה אָעִיר גַּם כֵּן בְּסֵדֶר שְׁמוֹת הַבָּנוֹת, שֶׁרוֹאַנִי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְסַדְּרָן בְּסֵדֶר שָׁוֶה שֶׁמַּזְכִּירָם בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכֵּן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי (במדבר ל״ו:י״א) שֶׁסִּדְּרָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר זֶה. וּבְמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב ק״כ) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְהַלָּן מְנָאָן דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן וְכָאן דֶּרֶךְ חָכְמָתָן. וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ״ם: ״לְהַלָּן״ הוּא בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן, וְ״כָאן״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה מְנָאָן דֶּרֶךְ חָכְמָתָן. וְאֵין הַדְּבָרִים נִרְאִים מִכַּמָּה טְעָמִים: א׳ – בַּמֶּה מְסֻיָּם הַדָּבָר כִּי מְנָאָן דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, כִּי מִי יֹאמַר שֶׁהַכָּתוּב דֶּרֶךְ נִשּׂוּאֵיהֶן מָנֵי לְהוּ. ב׳ – לָמָּה כְּשֶׁמְּנָאָם הַכָּתוּב לְמַעְלָה (במדבר כ״ו:ל״ג) בְּמִסְפַּר בְּנֵי מְנַשֶּׁה לָמָּה לֹא מְנָאָן דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן, וְשָׁם אֵין דְּבַר חָכְמָה וְלֹא תְבוּנָה. ג׳ – מִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים לוֹמַר ״לְהַלָּן״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְכָאן״ וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנַת אָמְרוֹ ״לְהַלָּן״ הוּא הָאָמוּר לְבַסּוֹף בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי, גַּם תֵּבַת ״לְהַלָּן״ פְּשָׁטָהּ הוּא מִקּוֹדֶם.