פרשנות מצטטת על במדבר כו:לה

ובני אפרים שותלח וגו'. הנה אלו השלשה היו בני אפרים ונקראו בפרשת פנחס שותלח ובכר ותחן והנה שאר הבנים שזכר בזה המקום שהיו לאפרים מתו כולם כי הרגום אנשי גת הנולדים בארץ מצרים כי ירדו בני אפרים לקחת את מקניהם:

(צג) רחל בת בתו של שותלח. כ"ה הגירסא בילקוט סוף פ' שמות (ושם הגי' מתושלח, ועיין ז"ר שס מ"ש בזה), ואפשר שותלח זה הוא הכתוב [במדבר כו] בבני אפרים, וכמו שתחלת קושי השעבוד היה בסבת בני אפרים כדלעיל אות כ"ב כן הגאולה היה ע"י בניהם כשנשתעבדו בהם שעבוד קשה ביותר^[יא]ואפשר ירמוז לזה מ"ש בקריאת יוסף שם אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי, לרמוו שיפרה ויוליד בעת העוני והשעבוד, והיינו שיצא הוולד ונתערב במלבן החומר ולבנים:, ואולי יש לרמוז מ"ש [ד"ה א ז] ובתו שארה ותבן וגו' ואת אזן שארה, שהוא רחל הלזו (ובתו מוסב על שותלח הכתוב שם למעלה בבני אפרים) וקראוה שארה על שם שבנה ושאר בשדה נרמס בחומר ותבן את אזן שארה, שבעת בנינה (בערי מסכנות בחמר ובלבנים) אזן ה' קול שארה בנה היוצא ממעיה בבנין במלבן, ונגאלו בזכותה:

לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם וְגוֹ׳. לְדִבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה בָּא הַכָּתוּב לִשְׁלֹל פַּשְׁטִיּוּת הַנִּשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״לְאֵלֶּה״, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה הִיא עַל הַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, אֶלָּא פֵּרוּשׁ ״כְּאֵלֶּה״ שֶׁהֵם בְּנֵי עֶשְׂרִים. וְרַבִּי יוֹנָתָן מְפָרֵשׁ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁחָלְקוּ לְהַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, חָזְרוּ הֵם וְהוֹרִישׁוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחָזְרוּ וִירָשׁוּם, כְּאָמְרָם בַּבָּרַיְתָא (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כַּיּוֹצֵא בָזֶה אַתָּה אוֹמֵר בְּבָאֵי הָאָרֶץ, זֶה נָטַל סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ שָׁלֹשׁ סְאִין, וְהוֹרִישׁוּ אֲבִיהֶם וְיָרְשׁוּ הַמֵּתִים אֶת הַחַיִּים וְחָזְרוּ וְחָלְקוּ בְּשָׁוֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ יִנְחָלוּ, שֶׁכִּנָּה הַדָּבָר לַנּוֹחֲלִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַטְבֵּעַ הַדִּבּוּר עַד עַתָּה, כְּאָמְרוֹ תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ״, וְכֵן אָמְרוֹ תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְכוּ׳, וְכֵן אָמְרוֹ יֻתַּן נַחֲלָתוֹ וְלֹא אָמַר ״יִקַּח נַחֲלָתוֹ״, יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ הָאָרֶץ״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַד עַתָּה הָיָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּהַנְחִיל אוֹתָם, וּמַאֲמַר ״לִשְׁמוֹת וְגוֹ׳ יִנְחָלוּ״ הוּא מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הַנּוֹחֲלִים אַחַר שֶׁהִגִּיעָתָם הַנַּחֲלָה, יִנְחָלוּהָ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּאִלּוּ נָחֲלוּ אוֹתָהּ אֲבוֹתֵיהֶם מֵהֶם וְחוֹזְרִים וְנוֹחֲלִים אוֹתָהּ מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יִנְחָלוּ כִּי לֹא הִזְכִּיר נוֹשֵׂא הַמַּנְחִיל לְהַלְבִּישׁ הַדָּבָר בּוֹ.