פרשנות מצטטת על במדבר כו:מו

ובת איש כהן. מלת איש הוא מיותר ודי היה אם אמר ובת כהן, ונ"ל מזה מוכרח דקרא לא מיירי בפנוי' כ"א בארוסה או נשואה, כי שם בן ובת הוא משרש בנה, לפי שזרע האבות הם בונים את ביתם אחריהם, וכמ"ש מי שיש לו בנים נקרא בנוי, ומי שאין לו בנים אינו אלא הרוס, לכן על הוית הבנים נאמר אולי אבנה ממנה (ראשית ט"ז), ועל הממאן את הנשואין יאמר אשר לא יבנה את בית אחיו, לכן משפחת האדם יתאר בשם בית כמו בית יעשה לך (ש"ב ד'), ואשר עשה לי בית (מלכים א ב׳:כ״ד), ולהיות שבנין המשפחה הוא ע"י האשה תתואר האשה הנשואה בשם בית, כאמרם ביתו זו אשתו, ואמר ובנית ביתך (משלי כ"ו כ"ז), ר"ל תשא אשה, ולזה תקרא האשה הנשואה גם בשם בת, כמו לקחה מרדכי לו לבת, ובחקו תשכב ותהי לו לבת (שמואל ב י״ב:ג׳), כאמרם במגלה (י"ג), ושם בת אשר סרח (במדבר כ״ו:מ״ו) תרגמו אונקלס ושום בת אתת אשר שרח (ע"ש רמב"ן), וכן סופר בספר הישר ששרח לא היתה בתו של אשר כ"א בתה של אשת אשר. הנה ביאור שם בת כפי ההוראה התאומית ומשותפת בת כפי תולדתה, ואשה לפי נשואי', וכן כאן שם בת, לה הוראה תואמית וכפולה זו, ע"ש תולדתה מאבי' תקרא בת כהן, וע"ש נשואי' לאיש לבנות את ביתו אחריו תקרא בשם בת איש, ובסוטה (י"ב א') הנושא אשה לש"ש מעלה עליו כאילו ילדה. ובתיקונים (ס"ו ג') כל אתתא בת בעלה. ולפי"ז ראוי לתרגם, ובת איש כהן (איינע פערעהעליכטע טאָכטער), הנה המקרא מבואר כפי קבלת רבותינו, ועי' בסנהדרין נ"א ברש"י ד"ה בת איש כהן איש יתרה:

ותקרא את שמה דינה - ולא נכתבה הודאה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן ולהודיעך בא שכל בני יעקב היו זכרים חוץ מזו. וכן: ושם בת אשר סרח. בכל ע' נפש לא היו רק שתי בנות יוכבד וסרח.

וסרח אחותם, וקשה למה לא אמר וסרח בתו לייחסה אחר אשר כמו שאמר ואת דינה בתו, וי"מ שלא היתה בת אשר כ"א חורגתו בת אשתו, ואחותם ר"ל מן האם והוא שתרגם בפרשת פנחס על ושם בת אשר סרח, ושם ברתא דאתת אשר סרח: