פרשנות מצטטת על במדבר כז:יז

ועשיתם אשה לה' סמך פרשת נסכים למלחמה וכן בפנחס אשר יצא לפניהם סמך מיד פרשת קרבנות שבזכות הקרבנות היו נוצחים במלחמה:

(יג) אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו. לישנא דקרא (יחזקאל מג) צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו. ונקט כאן יסודותיו במקום תכונתו (לימדנו לפי דרכו שזהו פי' תכונתו לשון יסוד כמו מכונותיו). ובקרא כתיב מוצאיו קודם למובאיו וכן דרך המקרא לכתוב כמ"ש (שמואל ב ג) את מוצאך ואת מובאך. וכתיב אשר יצא ואשר יבא (במדבר כ"ז) וכי"ב. אבל הש"ס רגיל למנקט כניסה קודם יציאה וכמ"ש התוספות בריש פסחים (ב.) ד"ה לעולם יכנס ובכ"מ. ומקום לרמוז כאן ששלש לשונות אלו רומזין לבי"ע. דבריאה הוא יסוד שרש שמושרשין באצי' ואח"כ יצי' מובאיו. ועשי' נקרא מוצאיו לשון יציאה וסוף כמו תוצאות הגבול (במדבר ל"ד) ולומר שלכל אלו נעשה ע"י שבירת הכלים שהוא החריטה מקום לעמידתן ויציאתן. וממילא א"ש דנקט מוצאיו לבסוף:

ברוך אתה בבאך, בצאתך למלחמה, כענין שנאמר אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם.

קֻם לָךְ קָם לָךְ כְּתִיב, עָמַד לְךָ מַה שֶּׁהִתְפַּלַּלְתָּ לְפָנַי וְהִזְכַּרְתָּ. דָּבָר אַחֵר: עָמַדְתָּ לְךָ בַּמַּחֲנֶה וְלֹא יָצָאתָ עִמָּהֶם, וַאֲנִי אָמַרְתִּי: (במדבר כז יז), אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, (דברים לא כג): כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמְּךָ: (שם ג כח), כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אִם תֵּלֵךְ אַתָּה לִפְנֵיהֶם יַצְלִיחוּ, וְאִם לָאו לֹא יַצְלִיחוּ. דָּבָר אַחֵר: קֻם לָךְ בִּשְׁבִילְךָ זֹאת לָהֶם, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ לְהַקְדִּישׁ שְׁלַל הָעִיר.

וימשחו לה' לנגיד. מלשון נגידו תרגום של משכו ועל שם אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם (במדבר כ״ז:י״ז):