וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃
שד"ל
ואצונו: ענין מנוי על שררה (עיין מה שכתבתי במדבר כ"ז י"ט), וכשאמר ה' ליהושע (למטה כ "ג) חזק ואמץ כי אתה תביא וגו', הרי מנה והפקיד אותו לנגיד על ישראל.
הטור הארוך
ואצונו. פרש"י ואזרזנו. וכתב הרמב"ן ואין צורך כי כאשר אמר לו השם אתה תביא מצוה היא ואלו היה מתעצל ולא יעשה חייב מיתה. ויתכן לפרש ואצונו שאמנה אותו נגיד ומצוה על ישראל:
רמב"ן
ואצונו ואזרזנו לשון רש"י ואין צורך כי דבר השם (דברים ל״א:כ״ג) חזק ואמץ כי אתה תביא מצוה היא ואילו היה מתעצל ולא יעשה כן היה חייב מיתה ויתכן שיהיה פירוש ואצונו שאמנה אותו נגיד ומצוה על ישראל כמו שפירשתי בפסוק וצויתה אותו לעיניהם (במדבר כז יט):