פרשנות מצטטת על במדבר כח:ג

1-2. ומפטירין פרשת שקלים שביהוידע הכהן. וכ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע: ומפטירין ביהוידע הכהן, וכ"ה בבבלי כ"ט ב', ל' א' הנ"ל. וכנראה שהנכון לפנינו, ובאו להוציא מלכים ב', י"א, י"ז שבה מסופר שיהוידע טהר את הבית מעבודה זרה (והתחילו להקריב את התמיד לשם), והיא תקביל לפרשת התמיד (אשר תקריבו לה') שבבמדבר כ"ח, לשיטת רב הסובר שהיא היא פרשת שקלים. ופירשה התוספתא "פרשת שקלים" כלומר, בפי"ב שם, ומבואר שם (י"ב, ה') שיהוידע גבה גם כסף עובר, כלומר שקלים לקרבנות, ומהם הקריבו את עולות התמיד (עיין דהי"ב כ"ד, י"ד). ובירושלמי כאן פ"ד סה"ה, ע"ה ע"ב: עד איכן (כלומר, מדלגין בנביא). אמר רבי אחא כגון פרשת יהוידע כהן גדול. ופירושו שהתחילו במ"ב י"א, י"ז (כמנהג הספרדים), ודלגו על ארבעת הפסוקים שבריש פי"ב שם, והתחילו: ויאמר יהואש וכו', כפירושו המוכרח של בעל נחלת יעקב במס' סופרים פי"א.

וּבַיַּלְקוּט מַסִּיק לָמָּה מַתְחִילִין הַתִּינוֹקוֹת לִלְמוֹד מִן פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, מָה הַקָּרְבָּנוֹת טְהוֹרִים אַף הַתִּינוֹקוֹת כֵּן. וְזֶה מְבֹאָר עַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת פִּינְחָס (במדבר כח:ג) ״כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה״ שֶׁמְּכַבְּסִים עֲוֹנוֹת הָאָדָם וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּתִינוֹק בֶּן שָׁנָה. בַּעֲבוּר זֶה הָאָלֶ״ף קְטַנָּה רֶמֶז שֶׁהַקְּטַנִּים יַתְחִילוּ כָּאן, וְלִמּוּד זֶה הוּא בָּרֹאשׁ כְּאָלֶ״ף רֹאשׁ לָאוֹתִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר: אָלֶ״ף לְשׁוֹן לִמּוּד, כְּמוֹ ״וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה״ (איוב לג:לג), רֶמֶז שֶׁאֵין הַלִּמּוּד מִתְקַיֵּם כִּי אִם בְּמִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן רֶמֶז שֶׁמֹּשֶׁה זָכָה לִקְרִיאָה זוֹ לְפִי שֶׁהִקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּבָרַח מִן הַשְּׂרָרָה וְאָמַר ״לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי״ (שמות ד:י), כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט (תכז).

של שחר. קרבן תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית, לפי שבבוקר שמש במזרח וזורחת כנגדה למערב, והכתוב אומר שנים ליום, כנגד היום, כלומר נגד השמש, שהשמש קרוי יום:

שנה האמורה בקדשים - כגון (במדבר כ״ח:ג׳) כבשים בני שנה: