עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)
רש"י
כשירין כל הלילה - כדכתיב (ויקרא ו׳:ב׳) על מוקדה על המזבח כל הלילה ויכול להקטירן כל הלילה ואע"פ כן אין ממתינין להם עד שתחשך אלא מחללין שבת עליהן כדכתיב (במדבר כ״ח:י׳) עולת שבת בשבתו על עולת התמיד אלמא חביב למהר מצוה בשעתה:
ברטנורא
ואלו דברים בפסח דוחין את השבת. פסח דוחה את השבת, דנאמר מועדו בפסח (במדבר ט׳:ב׳) ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, ונאמר מועדו בתמיד (שם כח) תשמרו להקריב לי במועדו, מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת שנאמר (שם) על עולת התמיד, אף מועדו האמור בפסח דוחה את השבת:
רמב"ם
אלו דברים בפסח דוחין את השבת כו': אמר הש"י בקרבן תמיד במועדו וכמו שהיה תמיד קרב בשבת כמו שכתב בפ' על עולת התמיד יעשה ונסכו כמו כן קרבן פסח היה קרב בשבת.
רש"י
צַמָּתֵךְ. לְשׁוֹן דָּבָר הַמְצַמְצֵם הַשֵּׂעָר שֶׁלֹּא יַפְרִיחַ לָצֵאת, וְזוֹ הִיא הַשְּׂבָכָה וְהַקִּשּׁוּרִים. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ צַמָּתֵךְ לְשׁוֹן צֹמֶת, שֶׁתְּהֵא הַתי"ו מֻשְׁרֶשֶׁת בַּתֵּבָה, שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לָהּ לִהְיוֹת דְּגוּשָׁה כְּשֶׁהִיא נִסְמֶכֶת לְה"א לִפְעֹל בָּהּ פְּעֻלַּת נְקֵבָה, אוֹ לְוי"ו לִפְעֹל בּוֹ פְּעֻלַּת זָכָר כְּמוֹ תי"ו שֶׁל שַׁבָּת, כְּשֶׁהוּא נוֹתְנָהּ לִנְקֵבָה הִיא מֻדְגֶּשֶׁת, כְּמוֹ "חַגָּהּ, חָדְשָׁהּ, וְשַׁבַּתָּהּ", וְכֵן לְזָכָר, "עוֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ". וְתי"ו שֶׁל צַמָּתֵךְ שֶׁהִיא רָפָה, עַל כָּרְחֵנוּ בָאָה בִמְקוֹם ה"א, וִיהֵא שֵׁם הַקִּשּׁוּר צַמָּה. וּכְשֶׁהוּא סָמוּךְ לְתִתּוֹ לְזָכָר אוֹ לִנְקֵבָה, תֵּהָפֵךְ הַה"א לְתי"ו רָפָה, כְּגוֹן שִׁפְחָה תֵהָפֵךְ לוֹמַר שִׁפְחָתוֹ, שִׁפְחָתָהּ. וְכֵן אָמָה, אֲמָתוֹ, אֲמָתָהּ. עֶרְוָה, עֶרְוָתוֹ, עֶרְוָתָהּ. וְכֵן זֶה: צַמָּה, צַמָּתוֹ, צַמָּתָהּ, צַמָּתִי, צַמָּתֵךְ: