פרשנות מצטטת על במדבר כח:כו

חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם. שתי הלחם ניחא דכייל בהדי שאר מנחות דאקרו מנחה. כדקאמר בפ' התכלת [שנאמר (במדבר כ״ח:כ״ו) בהקריבכם מנחה חדשה לה'] אבל לחמי תודה לא אשכחן [ובהדיא אמרינן התם [מ"ו ע"ב] לחמי תודה לא אקרו מנחה] ומ"מ ניחא לאשמעי' דינא. תוס'. [*ועמ"ש במ"ג]:

א. בפרשת פנחס וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם כו' ר"ת חלב. נוהגין לאכול מאכל חלב בשבועות שהתורה נמשלה לחלב דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה קיי"ל איסורין מבטלין זא"ז פשיטא לי דבתר טעמא אזלינן וב' ששווין בטעמא אעפ"י שאין שוין בשמן בשר טמאה ונבילה טריפה ונבילה טכ"ע מ"ה דחיך אוכל יטעם כמ"ש בחה"ר בסוגי' דזרוע בשילה וספק אם יש ס' לחומרא בא"מ ודם וחלב אין טעמן שוה אע"ג דם נעכר ונעשה חלב מ"מ בתר השתא ולאו טעם דם הוא וכדמות ראיה חולין קי"א אמרה ילתא כו' דם כבדא וכפירש"י ז"ל טעם דם בו ולא אמרה מדם חלב ש"מ דאין בו טעם דם ומיהו י"ל דקיי"ל אין דם נעכר ונעשה חלב א"כ פשיטא דמה"ת לומר טעם דם יש בו. ועיין עוללת אפרים מאמר קמ"א חלב ג' בחינות כ"ז שתינוק יונק מוצא טעם חדש כך ד"ת חדשה כו' חלב מתקיים בפחות שבכלים כך גאוה כו' לה' כל מי שיש בו גאוה מרוחק מה' אני את דכא אשכון חלב מביא שינה ומנוחה כן השביעית נבחרו למנוחה שבת שמטה יובל (אלף השביעי) בשבועותיכם וע"ש יפה וצריך ליזהר בשבועות שלא יבוא לידי בב"ח יע"ש והדורש ומוכיח ומחזיר למוטב מרע טוב כחלב דם ונעשה חלב וכדבש שמחזיר הנופל לתוכו דבש וז"ש דבש וחלב מה שהם פועלים פועל הלשון של צדיק והמזכה רבים כקרבן תמיד שמזכה רבים וריח שלמותיך הלבוש שמצות כריח לבנון בית המקדש קרבן התמיד. שמלה שלמה כי השלם במדות זוכה ללבוש נאה כחוט השני כו' המוכיח הדורש ומחזיר למוטב כחוט שעיר המשתלח המלבן עונות ישראל כך זה ומדברך נאוה ע"ד הלצה כי הא צורבא מרבנן דמרחמי ליה דלא מוכח כו' ושונאים אם מוכיח וקשה למה שונאים וי"ל שמדבר דברים קשים נגדם ואף גורם מלחמה פנימיות ע"ד מליאים חרטה וחרדה משא"כ עתה אומר דברים נאים עפ"י משל וחקירה והעולם אוהבים ליה ואין גורם מלחמה כלל ומה"ת לשנוא אותו אבל אם המוכיח מוכיח בלב שלם ונכנסים ללב א"צ לומר חקירות ופשעים נאים ומדברך קושי נאוה אין לך יופי גדול מזה שמקרבן לעבודת הש"י ובא לציון גואל אמן.

חדשה חדשה - שתי פעמים והקרבתם מנחה [חדשה] באמור אל הכהנים בהקריבכם [מנחה] חדשה בפנחס:

ועל פירות האילן - אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת מעברין שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב (במדבר כ״ח:כ״ו) וביום הביכורים ואם לא יביאם בבואו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת:

לחם ישנו במנחות דלחם הפנים איקרי מנחה ושתי הלחם של עצרת דכתיב בהו (במדבר כח) בהקריבכם מנחה חדשה:

שנת המעשר. שָׁנָה שֶׁאֵין נוֹהֵג בָּהּ אֶלָּא מַעֲשֵׂר אֶחָד מִשְּׁנֵי מַעַשְׂרוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בִשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמִטָּה נוֹהֵג בָּה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ח) "כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר", וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ד) "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ … מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ", הֲרֵי שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, וּבָא וְלִמֶּדְךָ כָאן בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאֵין נוֹהֵג מֵאוֹתָן שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת אֶלָּא הָאֶחָד, וְאֵי זֶה? זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְתַחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִתֵּן מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ונתתה ללוי אֶת אֲשֶׁר לוֹ — הֲרֵי מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, לגר ליתום ולאלמנה — זֶה מַעְשַׂר עָנִי (עי' ספרי):