וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עוֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃
יכהן פאר
ביום חמשים מספירת העומר וכו'. עי' בכ"מ בהלכה זו מש"כ ואע"ג דר' טרפון פליג עליה פסק רבינו כר' עקיבא יעו"ש ולכאורה אינו מובן דמנ"ל לרבינו ז"ל דרבי טרפון פליג אדר"ע ולכאורה ממשמעות הגמ' לא משמע כן ועי' בתורת כהנים בפרשת אמור דמוכח להדיא דאין בזה שום מחלוקת וכולם ס"ל דהכבשים של תורת כהנים אינן אותן האמורים בחומש הפקודים דהאמורים בתורת כהנים באים בגלל הלחם ושבפרשת פנחס בגלל עצמן הם באים כי הם מוספי היום יעו"ש היטב ומנ"ל להכ"מ ז"ל דר"ט פליג ע"ז וצ"ע לכאורה. אח"כ מצאתי שעמד בזה בחק נתן.
כסף משנה
ביום חמשים מספירת העומר וכו'. בפרשת אמור כתוב והקרבתם על הלחם שבעת כבשים ופר בן בקר אחד ואילים שנים יהיו עולה ושעיר חטאת ושני כבשים שלמים ובפרשת פנחס כתוב והקרבתם עולה פרים שנים איל אחד שבעה כבשים שעיר עזים אחד מלבד עולת התמיד. ובפרק התכלת (מנחות דף מ״ה ע״ב) איפליגו תנאי ודעת ר״ע שאין [כבשים] של ת״כ הן האמורים בחומש הפקודים ונתבאר שם שאותם שבפרשת אמור באים בגלל הלחם אבל שבפרשת פנחס בגלל עצמם הם באים כי הם מוספי היום ואע״ג דרבי טרפון פליג עליה פסק רבינו כר״ע:
ברטנורא
הפרים והאילים והכבשים. הנך דכתיבי בפרשת אמור אל הכהנים והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה ופר בן בקר אחד ואילים שנים, הבאים עם שתי הלחם של עצרת, אינם מעכבים הפרים שנים ואיל אחד ושבעה כבשים של מוספים של עצרת הכתובים בפרשת פנחס. שאין [שני] פרים של מוספים מעכבין הפר של שתי הלחם, ולא הפר של שתי הלחם מעכב שני פרים של מוספים. וכן שני אילים של שתי הלחם אינן מעכבין האיל אחד של מוספים, ולא איל אחד של מוספים מעכב שני האילים של שתי הלחם. וכן הכבשים אין מעכבין אלו את אלו: