וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃
ברטנורא
לא בשל שלשה לפר. למנחת נסכים של פר דכתיב ביה (שם כ״ח) ושלשה עשרונים לפר האחד, לא היו מודדן במדה אחת שתהא מחזקת שלשה עשרונים, שלא היתה שם מדה גדולה מעשרון:
חפץ חיים
(ה) דיבר הכתוב בקצרה. שלא פירש כמה עשרונים וכמה בלילות שמן שלהם כמו שמפורש בפרשת פנחס ומיהו דין אחד לכולן:
חזקוני
ומנחתו שני עשרנים ונסכה יין לפי שקרבן זה אינו עתיד ליכתב בפרשת פנחס כתבו לך כאן ומנחתו ונסכו וכן שבעת כבשים ופר אחד ואילים שנים הבאים בעצרת בגלל הלחם הזכירם כאן ומנחתם ונסכיהם לפי שאינן עתידים ליכתב בפרשת פנחס אבל שאר קרבנות של מועדים נזכרים כאן בסתם בלשון אשה דהואיל ועתידין הם ומנחתם ונסכיהם עתידין ליכתב בפרשת פנחס.