שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃
חפץ חיים
(ז) אמר ר' שמעון על מה שני כבשי עצרת מכפרים. בפ"א דזבחים (דף ו.) פריך כבשי עצרת שלמים הם ואין באין כלל לכפר אלא החדש במקדש למנחות אלא שני שעירים (דהיינו חד דתורת כהנים וחד דמוספין בפרשת פנחס) למה הן באין. ולפי תירוץ הגמרא גם הקרא דקמייתי בברייתא גם כן בשיבוש הביא וצ"ל ועשיתם שעיר עזים אחד וגו' א"ר שמעון:
משכיל לדוד
ועשיתם שעיר עזים יכול וכו׳. הכי איתא בת״כ על פסוק זה ומה שכתבוה כאן ולא בפסוק הקודם נראה משום דהכא בהך קרא לכאורה איכא למיטעי טפי משום שכבר ידעת דבכל שעירי הרגלים הכתובין בפרשת פנחס נזכר בהן שם חטאת שעיר עזים אחד לחטאת לבד משעיר דעצרת דכתיב ביה שעיר עזים אחד לכפר עליכם ולא נזכר בו חטאת. והכא כתיב ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ותיבת ועשיתם נראית יתירה וגם למ״ד דלחטאת דלא הול״ל אלא ושעיר עזים אחד חטאת. אשר מכח זה מקום יש בראש לפ׳ דשעיר זה הוא השעיר עצמו דבפנחס וכאן לא בא הכתוב אלא להודיע עניינו מה יעשה בו אם חטאת או אשם וה״ק קרא ועשיתם אותו שעיר עזים אחד שאמרתי במקום אחר סתם עכשיו אני מגלה לכם שתעשוהו לחטאת. משו״ה הכא צריכי טפי להוציאנו מן הטעות ולהכריח מן הפרים ואילים:
גור אריה
אף הנסכים יהיו תמימים. מדכתיב "תמימים יהיו לכם" בכאן, והוי ליה למכתב למעלה (פסוק ל) 'שעיר עזים אחד לכפר עליכם תמימים יהיו לכם', וסמך אל "ונסכיהם", ללמוד שגם הנסכים יהיו תמימים. ופירש רש"י במנחות (פז. ) שהיין שהעלה קמחים פסול, דהוי כמו בעל מום: