אִם־יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃
העמק דבר
לרגום אותם באבנים. לא קיבלו תשובה זו. וכמבואר להלן ל״ב י״א כי לא מלאו אחרי. וביארנו עפ״י עומק הלשון. שלא רצו להכנס תחת השגחה פרטית במלחמה. משום שיראו להיות בסכ״נ בהשגחה פרטית. וע״ע מש״כ שם:
עץ יוסף
ואולם חי אני כו' הרכיב ב' פסוקים ואולם חי אני הוא תחלת פסוק במדבר י"ד פסוק כ"א. ואם יראו האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה הוא במדבר ל"ב י"א: