פרשנות מצטטת על במדבר לב:יח

וְיָשַׁב טַפֵּנוּ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, גַּם לֹא אָמְרוּ כֵן לְמַעְלָה כְּשֶׁהִזְכִּירוּ ״וְעָרִים לְטַפֵּנוּ״, נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאִם יֵשְׁבוּ טַפָּם בְּעָרִים בְּצוּרוֹת אָז יְכוֹלִין לְהוֹסִיף עוֹד תְּנַאי אַחֵר, שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ לִבְנֵיהֶם עַד הִתְנַחֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ, פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל כִּבּוּשׁ וְשֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל חִלּוּק, וְאִם לֹא יִהְיוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, פֵּרוּשׁ עָרִים בְּצוּרוֹת, אֶלָּא לִשְׁמִירָה כַּמִּצְטָרֵךְ, לֹא יִהְיוּ בְּטוּחִים בָּהֶם לְהִתְעַכֵּב כָּל כָּךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶלָּא שֶׁבַע שָׁנִים עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. וְלָזֶה כָּתַב מַאֲמַר ״וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר״ בְּאֶמְצַע שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים שֶׁכֻּלָּם עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהֵם מַאֲמַר ״וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְגוֹ׳ עַד הֲבִיאוֹנוּם אֶל מְקוֹמָם״ וּמַאֲמַר ״לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל״ וְגוֹ׳, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים, שֶׁהַשֵּׁנִי גְּזֵרָה שֶׁל הָרִאשׁוֹן, וְלֹא לְהַפְסִיק בְּשֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, וּלְדַרְכֵּנוּ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן.

גַּם יִתְיַשֵּׁב לָמָּה אָמְרוּ שְׁנֵי גְּבוּלִים נֶגְדִּיִּים: א׳ ״עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאוֹנוּם״ וְגוֹ׳, וְב׳ ״עַד הִתְנַחֵל״, וְהֲגַם שֶׁהָאֶחָד אָמְרוּ לְעִנְיַן נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְהַשֵּׁנִי לְעִנְיַן הֲשָׁבָתָם לְאַרְצָם, עִם כָּל זֶה מִפָּסוּק רִאשׁוֹן מַשְׁמַע שֶׁלֹּא חִיְּבוּ עַצְמָן אֶלָּא עַד הֲבִיאָם לִמְקוֹמָן וְלֹא עַד הִתְנַחֵל, וְלִדְבָרֵינוּ עָלָה עַל נָכוֹן.

צדקת ה' עשה. שקיים מוצא שפתיו שאמר (במדבר ל״ב:י״ח) לא נשוב אל בתינו עד התנחל וגו'.

והיצא מפיכם תעשו. לְגָבוֹהַּ, שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר לַמִּלְחָמָה עַד כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם אֶלָּא "וְנִכְבְּשָׁה … וְאַחַר תָּשׁוּבוּ" וְהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם "עַד הִתְנַחֵל", הֲרֵי הוֹסִיפוּ לְהִתְעַכֵּב שֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ, וְכֵן עָשׂוּ: