וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃
רש"י
עזובות ערי ערוער. י"ת לשון חורבן כמו ערער תתערער ופירושו על ערי ארם, ומדרש אגדה מתמיה לפי שערוער מארץ ישראל היתה שנאמר (במדבר לב) ואת ערוער, עומד בדמשק ומכריז בערוער אלא שהיו בדמשק שווקים כמנין ימות החמה וכל אחת יש בה עכו"ם ועובדים לה יום אחד בשנה וישראל עשו את כולן קבוץ אחד והיו עובדין את כלם בכל יום לכך הזכיר מפלת ערוער אצל דמשק, ואני מפרשו לפי פשט המקרא על שנתחברו רצין ופקח בן רמליהו יחד והנביא היה מתנבא על מפלת דמשק ואמר הנה דמשק מוסר מעיר ערי ערוער שהיו של פקח כבר היו עזובות שגלו הראובני והגדי כבר והרי תמיד לעדרי צאן הם נתונות ורובצים שם צאן מואב ואין מחריד עוד תהי מלכות פקח הולכת וכלה ותלכד גם שומרון בימי הושע ואז ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק שיהרג רצין:
שד"ל
ודיבון הבמות, גם עולים לדיבון אשר שם הבמות. כן נ"ל. דיבון ניתנה לבני גד (במדבר ל"ב ל"ד) וכן (שם ל"ג מ"ה) נקראה דיבון גד, וביהושע (י"ג י"ז) ניתנה לראובן, אמנם בני מואב לקחוה מישראל בזמן מן הזמנים, גם כי לא פורש מתי היה הדבר, והיא נקראת ג"כ דימון, ויירונימוס מעיד כי בימיו היתה נקראת דיבון ודימון, ועתה היא חרבה ונקראת Dibon.