פרשנות מצטטת על במדבר לג:טו

בחדש השלישי היה ראוי שיאמר הכתוב ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני בחדש השלישי לצאתם מארץ מצרים, כמו שנאמר למעלה (טז א) במדבר סין, אבל בעבור היות ביאתם במדבר סיני שמחה להם ויום טוב, ומעת צאתם ממצרים נכספים אליו, כי ידעו ששם יקבלו את התורה, כי משה הגיד להם מה שנאמר לו תעבדון את האלהים על ההר הזה (שמות ג׳:י״ב), וגם לפרעה אמר נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו (שם ה ג), והוא המהלך ממצרים ועד הר סיני, בעבור זה התחיל הפרשה כי בחדש השלישי ביום הזה שהתחיל החדש באו לשם ואחרי כן חזר לומר כשאר המסעות ויסעו מרפידים:
והיה ראוי ג"כ שיאמר ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, אבל כתב ויבאו מדבר סיני, לומר כי מיד שבאו אל מדבר סיני חנו במדבר בראותם ההר מנגד, ולא המתינו עד שיכנסו בו אל מקום טוב לחנות שם, אבל חנו במדבר או בחורב שהוא מקום חורב שממה לפני ההר וזה טעם ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר: ויתכן שהבדילו מתוכם כל האספסוף אשר בקרבם, וחנו בני ישראל לבדם לפני ההר, וערב רב אחריהם, כי לישראל יתן התורה, כמו שאמר (שמות י״ט:ב׳) כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל וזה טעם ויחן שם ישראל, או הוא להזכירם דרך כבוד בקבלם התורה:
ורש"י כתב (רש"י על שמות י״ט:ב׳) ויסעו מרפידים, מה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו, והלא כבר נאמר (שמות י״ז:א׳) כי ברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו, אלא מקיש נסיעתם מרפידים לחנייתם במדבר סיני מה חנייתן בתשובה אף נסיעתן בתשובה, לשון רש"י ולא הבינותי זה, שכך נאמר בכל המסעות ויחנו באלים, ויסעו מאלים ויבאו אל מדבר סין (שמות ט״ז:א׳), ויסעו ממדבר סין ויחנו ברפידים (שם יז א), וכן כל פרשת מסעי. וירצה הכתוב לפרש שלא היו חניות אחרות ביניהן: ולשון מכילתא (כאן) ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני, והלא כבר נאמר בפרשת מסעות (במדבר לג טו) ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, ומה תלמוד לומר ויבאו מדבר סיני, מקיש נסיעתם מרפידים וכו' והענין לומר מפני שכל המסעות שספר בהן כאן מאילים (שמות ט״ז:א׳) ורפידים (שם יז א) נשנו בפרשת אלה מסעי בשביל דברים שנתחדשו בהן שם בכתוב, אבל המסע הזה סיפר אותו הכתוב כאן וכאן בשוה, והוצרך לדרוש שהיה לצורך ההיקש:

וישב העם בקדש. קדש הוא שם עיר והוא מדבר צין, וכן כתוב במסעות בסדר אלה מסעי(במדבר לג) ויחנו במדבר צן היא קדש, ואין זה קדש ברנע כי קדש ברנע מדבר הוא, שכן כתיב (תהלים כט) יחיל ה' מדבר קדש. ומדבר צן אינו מדבר סין הכתוב בסמ"ך, כי אותו הכתוב בסמ"ך הוא מדבר אחר בין אילים ובין סיני, והוא שכתוב (שמות טז) ויסעו מאילים ויבאו וגו' אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני, וזה יורה כי מדבר סין בסמ"ך מדבר בפני עצמו, אינו מדבר צן הכתוב בצד"י, וגם אינו מדבר סיני שכן כתוב באלה מסעי (במדבר לג) ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין, וכתיב (שם) ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, ומונה והולך חמש מסעות בין מדבר סין ומדבר סיני.

למה הוחזר לפרש מהיכן נסעו. אף על גב דבכל מסעות שלהם כתיב כך, "ויחנו באלים ויסעו מאלים ויבאו מדבר סין וגו'", דכאן דכבר כתיב (ר' פסוק א) "בחדש השלישי לצאת בני ישראל ממצרים באו מדבר סיני", אם כן קשה למה הוצרך לומר אחר שבאו למדבר סיני לומר עוד "ויסעו מרפידים" (כ"ה ברא"ם), ובסמוך יתבאר זה. ואם תאמר, דאדרבא כל זה קשה, דהוי ליה למכתב שנסעו מרפידים, דאין זה קשיא, שכאשר הביאה היא [ה]עיקר שבא הכתוב לספר הימנה, כמו שהיה ביאת מדבר סיני ששם קבלו התורה, הכתוב מזכיר הביאה בלבד, שלא תאמר התורה בא להם דרך מקרה שנסעו ממקום פלוני ובאו למקום פלוני ונתן להם התורה, כמו מי שהולך ממקום למקום ובבואו למקום פלוני אירע לו דבר, לכך מזכיר הביאה לבד, כלומר שבאו למקום פלוני שיקבלו שם התורה, ולענין זה אין צריך להזכיר הנסיעה ממקום שנסעו. והוקשה, אחר שכבר הזכיר הכתוב שבאו לסיני, למה צריך לחזור ולומר "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני". וכדי שלא תאמר קרא לגופיה הוא דאתא, לומר שנסעו מרפידים כאשר באו מדבר סיני, והשתא לא יקשה למה כתב "ויסעו מרפידים", זה אינו, שהרי ברפידים היו חונים (לעיל יז, א), ומשם נסעו בודאי:
אמנם במכילתא אמרינן בענין אחר; והלא כבר נאמר בפרשת מסעות (במדבר לג, טו) "ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני", ולא הקשה במכילתא 'והלא ידוע כי משם נסעו', ונראה כי פירוש המכילתא שלא תאמר כי הכתוב בא להגיד שלא היה שום מסע בין רפידים ובין מדבר סיני, ותיכף בנסיעתן מרפידים באו למדבר סיני, לכך אמר והלא כבר נאמר זה בפרשת מסעות "ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני", וכבר נתפרש זה שם, ואם כן להכי לא אתיא קרא. ותימה על דברי רש"י, שהקשה 'והלא ידוע כי משם נסעו וכו", ורוצה לומר שאין לומר כי הכתוב מגיד לך נסיעתן משם (נאמר) – 'והלא ידוע וכו", וקשיא על דברי רש"י כי עדיין שמא הכתוב בא לומר כי לא היה מסע ביניהם²¹, אבל במכילתא הוי שפיר טפי. ואפשר לומר כי רש"י סובר כי אין צריך כל כך ראיה לומר שלא היה מסע ביניהם, דמדלא פירש שום מסע ביניהם למה לנו לומר שהיה מסע ביניהם, ולפי פשוטו אין לנו לומר שהיה מסע ביניהם. אבל במכילתא, שהוא מדרש חכמים, הוצרך להוכיח מן הכתוב. אמנם בכל מקום שהכתוב מספר נסיעתן וביאתן כתב 'ויסעו ממקום פלוני ויבואו למקום פלוני', אף על גב שהיה אפשר לו לכתוב הביאה, וממילא ידעינן שמשם נסעו, אלא שבא להגיד שלא היה חניה בין מסע למסע, וזה שלא כדברי רש"י, שלפי זה לא היה קשה כאן מידי. אמנם דעת רש"י, [ד] בכל מקום לא קשה, שדרך הכתוב לכתוב הנסיעה והביאה כשהכתוב מספר נסיעתן וביאתן זה אחר זה, והשתא לא יקשה לך שהזכיר הכתוב "ויחנו באלים ויסעו מאלים ויבואו מדבר סין", אף על גב שנזכר כל זה בפרשת מסעי (ר' במדבר לג, ט-יא), שודאי הכתוב מספר נסיעתן זה אחר זה, אבל כאן דכתיב "בחדש השלישי באו", שכבר ספר הביאה, לא היה צריך למכתב כלל "ויסעו מרפידים". וכבר נתבאר לך למעלה למה במקום זה לא ספר נסיעתן וביאתן כמו בכל מקום, לומר לך שבאו למקום ששם יקבלו התורה, זהו פירוש דברי רש"י והמכילתא בלי ספק: